zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » הרי אילת

מאפייני הפריט
נושא הפריט: כללי
אזור: הרי אילת

דירוג הגולשים
הפעילות טרם דורגה על-ידי הגולשים
דרג/י את הפעילות

שימושי

"בעולם יש מדבר ובעולם יש ים
אך המקום שבו המדבר נושק לים –
הוא בחזקת חסד."

אזור אילת, הפינה הדרומית של ארץ ישראל, נעוץ כיתד בין מצרים לבין ירדן. כאן נפגשים גבולותיהן של ארבע מדינות: ידראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית. נוכל גם לראות באזור אילת מפגש בין שתי יבשות: אפריקה ואסיה.
בדרום הנגב נפגשים ארבעה אזורים של תפוצת צמחים: הצומח המדברי, הנפוץ באזורי המדבר של ערב הסעודית ובמדבריות של צפון אמריקה. הצומח הערבתי, הנפוץ באזורי מרכז אסיה, עירק ואירן. הצומח הסודני, הנפוץ במזרח אפריקה והצומח הים תיכוני, המלווה כחגורה את חופיו של אגן הים התיכון.
באילת אנו פוגשים לראשונה את סלעי הגרניט המרהיבים בצבעיהם המיוחדים. צפונה מאילת, ברוב חלקי הארץ, נפוצים סלעי המשקע, ואילו זה המקום הראשון שבו אנו מוצאים את סלעי היסוד. סלעי היסוד ממשיכים דרומה אל הרי סיני ותחום תפוצתם נקרא המסיב הערבו-נובי. במפרץ אילת, שהוא לשון ים סוף, חיים מינים של אלמוגים ודגים המאפיינים ים טרופי, ואילו היבשה שסביבו היא מדבר צחיח.
 
הדרכים באזור, בעבר וכיום.
כפי שראינו, אזור אילת הוא צומת מפגש של תופעות טבע מגוונות וכן גם צומת דרכים מרכזי במזרח התיכון:
 
" ... אפשר לומר, כי הנגב והאי אדום השוממים, שימוש יותר מכל חבל אחר בארץ, כמוקד לדרכי מעבר לשיירות המסחר ולשיירות המלחמה. בהמת המשא היעילה ביותר, אשר שימשה בשיירות הללו הייתה הגמל: הוא היה המתאים ביותר לתנאי הישימון. אולם מן בהראוי להדגיש, שדרכי התעבורה של חבלים אלה ראו חליפות גיראת ופריחה, שפל ושקיעה – הכל לפי התנאים הגיאופוליטיים ולפי היעדים של שיירות המסחר ושל שיירות המלחמה. אלה השתנו חדשות לבקרים. כשהתפתח המסחר דרך מפרץ אילת, פרחו היישובים של ארץ ישראל, ששכנו לאורך הנתיבות, אשר עברו ממפרץ אילת לים התיכון או לירושלים. כעיתות מלחמה פנו הולכי הנתיבות לדרכים עקלקלות, אבל בימי שלום נעו השיירות בד'רכים הראשיות והנוחות ביותר ... "
 
בתקופות קדומות, שבהן פרחו תרבויות גדולות סביב חופי הים התיכון, הייתה ארץ ישראל אזור מעבר ושער לסחורות שהובלו בין מצרים לאשור, בבל ופרס, ובין המזרחק הרחוק לאזורנו ולאירופה. השליטה באזור זה הייתה חשובה מאז העת העתיקה. בימי שלמה המלך, עם ביסוס המלוכה בישראל, שלח שלמה המלך אוניות מעציון גבר:
 
" ... ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארת אדום. וישלח חירם באני את עבדיו אנשים אניות יודעי הים עם עבדי שלמה. ויבואו אופירה ויקחו משם זהב אבע מאות ועשרים ככר ויבואו אל המלך שלמה ... "
 
בימי שלטון הנבטים בנגב ושלטון הרומאים באירופה, היה כאן צומת דרכים חשוב לסחורות, שהובלו מנמל אילת לנמל עזה, אחד מנמלי המסחר החשובים ביותר באגן הים התירון בעבר. בתקופת שלטון המוסולמים הפך האזור לצומת חשוב ביותר. דרכו עברו אלפי מאמינים שהתקבצו מרחבי ארצות האיסלאם לעלות לרגל למכה. הם הגיעו למצרים, ושם יצאו אל דררה אל חאג', היא דרך החוגגים החוצה את סיני, מגיעה לעקבה, ומשם ממשיכה דרומה למכה. עצם השם "המזרח התיכון" מעיד על חשיבותן של הדרכים באזורנו. את השם הזה נתנו האנגלים בסוף המאה הקודמת. בתקופה זאת חלשה האימפריה הבריטית על חלקים נרחבים מאפריקה ואסיה, וגם במקומות שבהם לא שלטה, נודעה לה השפעה רבה מאוד. האזורים הרחוקים מאנגליה נקראו בפי הבריטים "המזרח הרחוק" – הודו, סין ויפן. ואילו האזור שבתווך, בין אירופה לבין המזרח הרחוק, נקרא המזרח התיכון: הארצות שבמזרח אגן הים התיכון. ואלה הדרכים שעברו באזור בעבר: דרך המלך; הדרך שעלתה מראש מפרץ אילת אל הרי אדום, והלכה צפונה לכייון דמשק ויהודה. דרך הערבה; החוקרים חלוקים בדעותיהם האם עברה דרך לאורך הערבה כבר בעת העתיקה, אל ברור שהייתה דרך שחיברה את ראש מפרץ אילת עם תמנע. דרך אל חאג'; דרך החוגגים, אשר שימשה את עולי הרגל המוסלמים במסעם ממצרים דרל מרכז סיני לעקבה, ומכאן דרומה למכה. לדרך זאת היה סעיף באזור אילת, שהוביל להר הגבוה של סיני. דרב אל ע'זה; זאת הדרך שהובילה מראש מפרץ אילת אל עיר הנמל עזה ומלעשה עד חפירת תעת סואץ הייתה "גשר יבשתי" בין המזרח הרחוק לבין אירופה.
 
כיום אילת היא מוצא ימי חשוב למדינת ישראל בקשרי המסחר שלה עם ארצות המזרח. לאילת נמל מסחרי גדול ודרכו באות ויוצאות סחורות. גם נמל מפט יש כאן. הנפט מגיע במכליות, מוזרם בצינור לנמל אשקלות ומשם לארצות אירופה. קו צינור הנפט אילת אשקלון (= ק.צ.א), עומד בתחרות קשה עם תעלת סואץ, שדרכה עוברות מכליות נפט גדולות.
 
אגני הניקוז באזור.
שני בסיסי הניקוז הראשיים באזור הם מפרץ אילת בדרום מזרח וים המלח בצפון. ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר בעולם, 400 מטרים מתחת לפני הים. מדוע מי מפרץ אילת אינם מתנקזים ויורדים אליו ?! תשובה על שאלה זאת נמצא בניתוח אגני הניקוז באזור.
 
הצמחים שנפגוש באזור.
רותם. שיח שגובהו 200-40 ס"מ, הגדל בעיקר בערוצים. יש לו גבעול דק וארוך. בחרף, אם יורד די גשם, גדלים עליו עלעלים קטנים. שורשיו עמוקים ולפעמים הוא ניזון ממים המצויים בערוצי הנחל בעומק של 5-3 מטרים.
זוגן. שיח שגובהו בין 50-20 ס"מ. הוא נקרא כך, משום שבקצה כל עלה מצויים זוג עלעלים קטנים. העלעלים גדלים בחורף, הם בשרניים, ויש בהם כמות מים רבה. בדרך זו מגדיל הצמח את כמות החלקים הירוקים שבו, המשתתפים בתהליך הפוטוסינתיזה. בקיץ משיר הזוגן את עלעליו ומקטין בכך את השטח ממנו הוא מאבד מים באידוי.
שיטה. עץ המתנשא לגובה של 8-2 מטרים. על ענפי העץ יש קוצים חדים. העלעלים מורכבים וקטנים והפריחה היא בדמות כדורים צהובים. העץ פורח פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ, שהן העונות הגדומות בסודן, בית גידולו המקורי.
כתלה. שיח קטן בגובה 20-10 ס"מ. מקור השם כתלה במילה כותל, שכן היא גדלה על משטחי סלע ובסדקים. לעלי הצמח ריח חריף וטעם חריף, וניתן לחחלוט מהם תה. יש להיזהר מלשים בתה כמות גדולה מדי של עלים. מוצא הכתלה הוא ים תיכוני.
יפרוק. שיח שגובהו 50-20 ס"מ. עליו בשרניים, ונאגרים בהם מים. היפרופק מסוגל לחיות בתנאי יובש קיצוניים. בעיתות מצוקה הצמח מייבש ענפים שלמים ומחדש את הצמיחה בשנים גשומות. בגלל העלים הבשרניים נאמר עליו: יפרוק שמן כמו פרוק. מוצאו של היפרוק סהרו-ערבי.
חמדה. שיחים בגובה 50-20 ס"מ. העלים בשרניים ואמורכים והם מחולקים פרקים פרקים. בעבר נהוג היה לקרוא לצמח זה פרקרק, ונאמר עליו: פרקרק ארוך ודק, אבל בדרום הנגב מוכר צמח אחר, הפרקרק הפרסי, לו אין שום קשר לצמח זה, ועל כן שונה השם. מוצא השיח הוא סהרו-ערבי.
 
הים.

בניגוד בולט כל כך לצחיחות המדבר שבחופו, מפרץ אילת מדהים בעושר החי שבו. נופיו התת ימיים עוצרי נשימה והעין לא תשבע מראות את שפע המראות: את "עצי" האלמוגים ושיחי האצות ואת "עופותיו" של יער העד הזה – דגי האלמוגים הצבעוניים. אם נתבונן היטב, נוכל לעמוד על החוקיות שמסתמנת בתופעות האלה, ואז מתעורר גם הרצון לדעת יותר על עולם החי התת ימי ומרכיביו. בשוניות האלמוגים יש מערכת חי מורכבת. בין המינים השונים ובתוך האוכלוסיה של בני אותו המין שי יחסי תחרות, טריפה, שיתוף חיים או טפילות. חוקים קפדניים מסדירים את שיווי המשקל ביניהם לבל ידחק אחד המינים את משנהו ולבל ייכחד מי מהם. אלה הם חוקיה של המערכת האקולוגית.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים