zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » פראים והשבתם לטבע

מאפייני הפריט
נושא הפריט: חי וצומח
אזור: הנגב

דירוג הגולשים
הפעילות טרם דורגה על-ידי הגולשים
דרג/י את הפעילות

שימושי

מאפייני הפרא

הפראים הינם חמורי בר אסייתים ממשפחת הסוסיים, אשר האדם מעולם לא הצליח לביית אותם (לכן שמם הוא פרא). הפרא הוא מאותה משפחה של הערוד האפריקני, אשר ממנו בוית חמור הבית שאנו מכירים. הפרא חי באזורים מישוריים במדבר, בערבות ובמלחות (איזורים מישוריים שהקרקע בהם עשירה במלח).

לפרא גב חום וגחון לבן, ראש גדול, רעמה כהה וקצרה ואוזניים יחסית קטנות. גופו קטן ורזה ורגליו רזות כשל צבי. הראש של הפרא די גדול וחלק ניכר ממנו הם נחיריים ענקיים, נחיריים אלה בשילוב עם ריאות גדולות במיוחד מעניקים לו כושר ריצה טוב למרחקים ארוכים.

הפרא הזכר שוקל כ- 175 ק"ג והנקבה כ- 190 ק"ג. הם ניזונים מצמחים, דגנים ועלים של שיחים. הוא זקוק לשתייה אחת ליום או יומיים.

הפרא הבוגר חי בתוך טריטוריה אותה הוא מסמן באמצעות הגללים שלו. חשוב מאוד שבטריטוריה ימצא מקור המים שלו על מנת שיוכל לשרוד.

בטריטוריה מסוימת חיים בעדר מעורב צעירים ונקבות, שאר הזכרים מתקבצים בעדרי "רווקים". על עדר הנקבות שומר זכר בוגר דומיננטי, שהוא זכר מגיל 4 שנים ומעלה. שעות הפעילות של הפראים הן בלילה ובשעות הקרירות של היום.

הכחדת הפרא והשבתו לטבע

הפראים נכחדו בשנות ה- 30 של המאה העשרים עקב צייד. הסיבה לצייד היא הרצון של האדם להכליא ולייצר אתונות חזקות לעבודה, וכן האוכלוסייה הבדואית צדה את הפראים בגלל בשרם העסיסי למאכל.

המין של הפרא אשר נכחד בארץ היה הפרא הסורי. מכיוון שהפרא הסורי נכחד כליל מן העולם, החליטו להשיב לארץ את הפרא הפרסי הדומה והקרוב ביותר לזה הסורי, למרות שהוא גדול ממנו במקצת. ההחלטה להשיב לטבע את הפראים נבעה מתוך עיקרון אשר בבסיסו ההנחה, כי יש לנסות לתקן כל פגם שהאדם יוצר באיזון האקולוגי הטבעי, במידה וניתן. כיוון שהאדם צד את הפראים עד כדי הכחדה, יש לגדל ולהשיב פרטים דומים ככל האפשר למערכת האקולוגית על מנת לשמור על האיזון הטבעי.

אופן ההשבה הוא גידול במכלאות, בלי ליצור תופעה של "החתמה" לאדם, כלומר בלי ליצור תלות של בעלי החיים באדם לצורכי מזון והגנה, על מנת שהפרטים, לכשישתחררו, יוכלו לתפקד ולהגן על עצמם ולמצוא מזון באופן עצמאי.

בשנת 1986 הוחלט להכין גרעין רבייה של פראים. הובאו 6 פרטים מדנמרק ו- 6 פרטים מאירן. מיקום גרעין הרבייה הנבחר היה שמורת החי-בר ביוטבתה. למרות קצב הרבייה היחסית נמוך, גדלה אוכלוסיית הפרטים מ- 12 בשנת 1968 ל- 52 בשנת 1983 (הסיבות לקצב הרבייה האיטי היו כנראה: תנאי מחייה, מרחב מוגבל וכדומה). בשנת 1982, הוחלט לבחון שחרור של 5 פרטים רווקים במכלאה הממוקמת בטבע, שאת גדרותיה יסירו כשיראו שהפרטים מסתדרים בעצמם. המיקום הנבחר היה עין סהרונים במכתש רמון. לילה לאחר השחרור ראו החוקרים שהגדר של המכלאה נפרצה וחמשת הפרטים ברחו, ומאז לא נראו. הוחלט לנסות שוב באותה השנה בחורף. שנים עשר פראים הובאו להסתגלות ראשונית במכלאה המתוקנת ובקיץ 1983 הוחלט לשחררם סופית. הם התפזרו באזור ונחלקו לשני עדרים השותים ממי המעיין של עין סהרונים. מאז הפראים מתאקלמים. בשנים 1982-1987 שוחררו במכתש רמון 28 פראים בקבוצות של 14 פרטים בכל שחרור. נכון לשנת 1995, מכתש רמון מחולק כבר ל- 5 טריטוריות של זכרים, שלושה זכרים נוספים מחזקים טריטוריות באזור המישר, נחל פראן ובקעת ארדון. 30 זכרים רווקים נעים בעדרים, אך אין להם טריטוריה מוגדרת.

באביב מתרכזים העדרים של הנקבות סמוך לעין סהרונים במכתש רמון, ולמרות שלזכרים המחזקים טריטוריות בשטח המכתש יש סיכוי טוב יותר להזדווג, מסתבר שגם זכרים בטריטוריות מרוחקות מגיעים לנקודות המפגש הזה וזוכים להזדווג. הנקבות בהריון ממושך של שנה, זמן ההנקה גם הוא ארוך - שנה.

נצפתה בעיה בהתרבות, כיוון שהנקבות ממליטות יותר זכרים מנקבות באופן משמעותי.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים