zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » דולינה והוטה (תופעות קארסט)

מאפייני הפריט
נושא הפריט: אקלים / גיאוגרפיה / גיאולוגיה
אזור: הגליל העליון

דירוג הגולשים
הפעילות טרם דורגה על-ידי הגולשים
דרג/י את הפעילות

שימושי

דולינה

הדולינה נראית כעמק קטן ללא ניקוז, כלומר עמק המוקף מכל עבריו, שאין ערוץ שמנקז אותו. זהו למעשה סוג של בקעה קארסטית קטנה וסגורה, שנוצרה בשל המסת סלעי גיר שמתחת לקרקעית הבקעה, והתמוטטויות הסלע לתוך החללים שנוצרו. שטחן של דולינות נע ממטרים מרובעים ספורים לאלפי מטרים מרובעים (כמו הדולינה שליד קבוץ סאסא - "עמק פער"). בחורף מצטברים בהן מים והדולינות הופכות לאגמים עונתיים.

 

הוטה

הוּטָה פירושה "לויתן" בערבית, על שום הפתח הפעור של ההוטות הנראה כפה של לויתן. ההוטות הינן מעין ארובות קארסטיות ארוכות, החודרות עמוק לבטן האדמה. אורכן של ההוטות משתנה, ומגיע לעשרות מטרים. בחלק מן ההוטות ישנן התרחבויות של חללים, שבהם צומחים נטיפים. להוטות נלווה מסתורין רב בעבר, ואנשי הסביבה קראו להן "בור השטן", ונפוצו אגדות שונות סביבן. בסוף שנות ה- 70 נערך "מבצע בובה" - בו שלשלו בובה ישובה בכסא להוטה העמוקה ביותר בגוש הרי מירון, וזו נעצרה בעומק 55 מטרים מתחת לפני האדמה. לאחר המבצע ירדו להוטה במבצע נוסף 4 מדריכים, מצוידים בחבלים ארוכים, שהגיעו עוד עשרות מטרים עמוק יותר.

כיצד נוצרת הוטה? נציג כאן השערה אחת: הסיפור מתחיל בשכבות גירניות שמתחתן שכבה אטימה למים כלשהי. בשל כוחות לחץ ומתיחה (ולא בגלל המסה קארסטית) ישנם בשכבות הללו סדקים. מעל השכבה האטומה ישנם פה ושם חללים אקראיים. על פני סלע האם (הסלע המקורי) נוצרת קרקע, שמטבעה אינה זהה בעומקה ובניקוזה בכל השטח.בשל סיבה זו צפיפות הצמחיה איננה זהה בכל השטח.

מי הגשמים העוברים דרך הקרקע ממיסים פחמן דו-חמצני שנמצא בקרקע בריכוז גדול יותר מאשר באטמוספירה. מנין יש בקרקע יותר פחמן דו-חמצני? כתוצאה מפליטת גז C02 על ידי הצמחים תוך תהליך הנשימה. מכאן, אם כך, בקרקע עשירת צמחיה תהיה כמות גדולה של הגז ובקרקע עניה בצמחיה תהיה כמות קטנה.

נניח אם כן מצב שבו שני סדקים מוליכים אל חלל קטן ועמוק. באחד מהם יורדים מים עשירים בפחמן דו-חמצני, ובשני מים עניים בפחמן דו-חמצני (כי הם עוברים דרך קרקע שונה). בתוך החלל הקטן נוצר לחץ גבוה של פחמן דו-חמצני. המים העניים בפחמן דו-חמצני מתעשרים בו והחומצה הפחמנית הנוצרת עקב כך מתחילה להמיס את הגיר במעלה הסדק. מתחילה להתפתח הוטה הנוצרת כלפי מעלה. ההתפתחות נעצרת רק כאשר מתקרבים לפני הסלע, כיוון שכאשר הפחמן הדו-חמצני שבמים יוצר שיווי משקל כימי עם האוויר שבחוץ, נפסק תהליך ההמסה (מאזן הגזים בתוך החלל משתנה ותהליך ההמסה נעצר בשל כך). זו הסיבה שפתחי רוב ההוטות סתומים וקיים צוואר בקבוק בין המכתש מלמעלה והצינור מלמטה.

הצגה זו של הדברים מעלה כמה שאלות:

  • מדוע רק הסדק שמוביל מים עניים בפחמן דו-חמצני יתפתח להוטה? התשובה לשאלה הראשונה קצת מסובכת: דווקא מפני שההמסה בסדק מוביל המים העשירים היתה יעילה יותר, הורחב הסדק, ונוצר מגע חופשי עם האוויר. מכאן ואילך הריאקציה (התגובה) הולכת לכיוון חילופי פחמן דו-חמצני עם האוויר ופחות להמסה.
  • ומה עם ההוטות הפעורות לרווחה כמו אלה שאנו מכירים? התשובה לשאלה השניה היא שבמשך הזמן היו התמוטטויות, שסילקו את הפקקים. לחץ ישיר של מים זורמים בוודאי סייע לכך.

 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים