zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » אקלים, גיאוגרפיה וגיאולוגיה של הגליל העליון

מאפייני הפריט
נושא הפריט: אקלים / גיאוגרפיה / גיאולוגיה
אזור: הגליל העליון

דירוג הגולשים
הפעילות טרם דורגה על-ידי הגולשים
דרג/י את הפעילות

שימושי

המונח "גליל" הינו קדום ויש הסבורים שהוא מופיע כבר בתנ"ך. גבולות האזור הנקרא גליל נתקבעו על פי ממדים שונים ובהם גיאולוגיים, גיאומורפולוגיים, אקלימיים והיסטוריים.

הגליל נחלק לשתי חטיבות עיקריות: הגליל העליון והגליל התחתון. שתי חטיבות אלו, כפי שנובע משמן שונות זו מזו בגובהן הטופוגרפי ובמבנה שלהן, נתון בסיס שיצר שוני אקלימי, נופי (גיאומורפולוגי), ועל בסיס זה גם הבדלים בהרכב הצומח והחי ובהסטוריה האנושית. פסגות הגליל העליון מתנשאות לרום של 1000-1200 מטרים, והגבוהה שבהן, פסגת הר מירון, היא בדיוק פי שניים מגובהה של פסגת הר כמון, הגבוה שבהרי הגליל התחתון. פסגותיו הגבוהות של הגליל התחתון מתנשאות לגובה 500-600 מטרים. בין שני הגלילים מפרידה בקעת בית הכרם, בה עובר כביש עכו צפת.

הרי הגליל העליון בנויים ברובם סלעי גיר, דולומיט וקירטון. אלו הם סלעי משקע - סלעים ששקעו בים קדום ורדוד עד לפני כ- 40 מליון שנה.

הגליל העליון נחלק לשלוש יחידות משנה, והן היחידה המזרחית, המרכזית והמערבית.

היחידה המערבית מכונה הגליל המערבי. היא משתרעת מרכס הסולם בצפון ועד מתלול צורים בדרום, ומן הים התיכון במערב ועד גבול גוש הרי מירון במזרח (את הגבול הזה ניתן להגדיר פחות או יותר על ידי כביש ראמה-פקיעין-חוסן-בירנית). הגליל המערבי הוא מעין רמה נטויה, בעלת שיפוע מתון מגבולה המזרחי (בגובה של כ- 800 מטרים) ועד הים. רמה זו חרוצה ערוצים עמוקים של נחלים, שנצלו קווי שבר במסלע כדי לחתור דרכם. בעומדנו בנקודות תצפית שונות בגליל המערבי ניתן לראות את צורת הרמה הנטויה הזו, החרוצה בגאיות שכיוונם ממזרח למערב. אם ננסה למתוח קו אורך שחוצה את הגליל המערבי מצפון לדרום, נגלה שהפסגות על גבי קו אורך זה הינן אחידות בגובהן. בין הערוצים העמוקים מתגבהות השלוחות, שהמעבר ביניהן אינו קל, בשל הגאיות העמוקים.

היחידה המרכזית קרויה גם מרום הגליל. מרום הגליל הוא גוש מורם השבור מכל עבריו בשברים גיאולוגיים. הגוש שהורם בתהליכים גיאולוגיים מתנשא מעל סביבתו במתלולים גבוהים, המקשים על מעבר דרכו. פסגותיו הגבוהות של הרי הגוש מתנשאות לגבהים שבין 1000-1200 מטרים. כל הגוש למעשה מוקף כבישים שנתיבותיהם למרגלותיו, דבר המעיד על הקושי הטופוגרפי שבמעבר דרך הגוש. הגוש מחולק לשני גושים גדולים: גוש רכס פקיעין וגוש מירון. ביניהם מתפתל אפיקו של נחל כזיב. כיוונם של שני הגושים הוא מדרום מזרח לצפון מערב.

היחידה המזרחית נתחמת ממרגלות הר מירון בדרום מערב ועד אזור קיבוץ יפתח בצפון מזרח. את רוב האזור מאפיינות רמות בזלתיות, שמובחנות זו מזו במדרגות הגובה שלהן. הרמות העיקריות הן רמת דלתון, רמת עלמה, רמת ברעם ורמת יראון. במזרח, ומדרום לרמות מתגבה הר כנען, ההר עליו יושבת צפת, ושיאו בגובה 955 מטרים בהר ביריה. מצפון להר כנען מצויה מערכת הרי נפתלי, ומעבר לה הרי רמים (אצבע הגליל), שמסתיימים במתלול חד היורד לעמק החולה.

קו פרשת המים עובר בשמורת הרי מירון. ניתן לחלק את הגליל גם על פי אגני הניקוז של נחליו הגדולים, שיובליהם מתחילים בגוש הרי מירון: נחל עמוד, נחל צלמון ונחל דישון הזורמים לבקע הירדן, ונחל כזיב הנשפך לים התיכון.

אקלים הגליל העליון הינו אקלים ים תיכוני לח: בעל חורף קר וגשום וקיץ חם ויבש. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בגליל העליון היא 16 מעלות (18 מעלות בגליל התחתון). זהו האזור הגשום ביותר בארץ ישראל המערבית, עם כמויות משקעים ממוצעות של מעל 600 מ"מ. בגליל העליון המערבי והמזרחי מגיעה כמות המשקעים ל- 600-750 מ"מ גשם בשנה. בגוש הרי מירון מגיעה כמות המשקעים השנתית ל- 1000 מ"מ בשנה, ובנוסף גם כמה ימי שלג מדי שנה, עם ממוצע שנתי של כ- 5 ימי שלג בהר כנען, וכ- 10 ימי שלג בהר מירון.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים