zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » צלבנים

מאפייני הפריט
נושא הפריט: הסטוריה
אזור: הגליל העליון, הגליל התחתון והעמקים, הכרמל, מישור החוף, ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 3 מתוך 5.

קרב קרני חיטים
מה עם קרב קרני חיטים?
(ניר , הוד השרון)

דרג/י את הפעילות

שימושי

בשנת 1095, בעיירה קלרמונט שבצרפת, קם האפיפיור אורבנוס השני וקרא למאמיניו לצאת למסע צלב. אין יודעים למה התכוון בקריאתו או מה אמר, אך כתוצאה מקריאתו יצאו למעלה מ- 400,000 איש מרחבי ארופה למסע לארץ הקודש. בין היוצאים היו אבירים, נזירים, כמרים, איכרים ואסירים משוחררים.

יתכן שקריאתו של אורבנוס סחפה המונים, כיוון שהוכרז שמי שייצא לדרך יזכה למחילת עוונות, ישתחרר מן הצמיתות (מחויבות לעבוד עבור בעל קרקעות מקומי), ויתכן שיזכה לעתיד טוב יותר. מטרת המסע היתה שחרור ירושלים הקדושה מידי הכובש המוסלמי, שהוצג כ"אנטי כריסטוס" - נגד הצלב.

בשנים 1096-1099 יצא לדרך מסע הצלב הראשון, שבסופו, בשנת 1099 נכבשה ירושלים. המסע נחלק לשני גלים עיקריים:

  1. מסע ההמונים - המונים שיצאו להליכה, עם שוורים רתומים לעגלות עץ, מבלי לדעת מהו אורך המסע ומבלי הצטיידות מספקת. היו אלו אנשים חסרי יכולת צבאית ומיומנות, ורבים מהם נשרו בדרך.
  2. מסע האבירים - יצאו עם אספקת מזון וציוד יותר מסודרת.

הכוחות משני המסעות נפגשו בביזנטיון והמשיכו לעבר ירושלים. המסלול הטבעי היה לאורך חופי הים התיכון, אך המסע התארך והתעכב מסיבות שונות. הצלבנים ויתרו על הניסיון לכבוש ערים כמו צור, עכו, קיסריה וארסוף (הרצליה) בדרכם. עיר החוף היחידה שנכבשה במסע הצלב הראשון היתה יפו, שהוותה את נמלה של ירושלים. יפו נכבשה בקלות, וממנה המשיכו הצלבנים לעבר ירושלים.

הם הגיעו לירושלים מכיוון צפון. בשלב ראשון הקיפו הצלבנים את חומות ירושלים וקיוו לנס, שבו תיפול ירושלים לידיהם. משהנס לא הגיע הם נאלצו לארגן התקפה. הצלבנים הצרים על ירושלים שלחו את נגריהם להביא עצים, לשם בנית מגדלי הסתערות. משגילו שאין עצים השתמשו בעצים שפירקו מאניות הצי של העיר פיזה (הממלכה הצלבנית לא השכילה ליצור לעצמה צי משלה, ונזקקה לסיוען של הקומונות הימיות. קומונות ימיות היו ערים בעלות עוצמה של מדינה, שעיקר כוחן בא להן מן היכולת הימית שלהן. הקומונות הימיות החזקות ששלטו בים התיכון היו בעיקר של ערי איטליה: פיזה, גנואה וונציה). ירושלים נכבשה על ידי הצלבנים לאחר 5 שבועות של מצור.

בראש הממלכה הצלבנית הועמד המלך גוטפריד מבויון, והממלכה נקראה "ממלכת ירושלים הקדושה". כעבור כשנה מת גוטפריד ואת מקומו תפס המלך בולדווין. בולדווין יצא לכיבושים נוספים והרחיב את גבולות הממלכה הצלבנית, עד שבשיאה כללה אזורים שמביירות בצפון ועד אילת בדרום, ומהגולן, הרי מואב ואדום במזרח ועד חוף הים.

עכו נכבשה בשנת 1104, הפכה לנמלה הראשי של ממלכת הצלבנים, וסופחה יחד עם שטחים נוספים בגליל לנחלת המלך. שטחים אחרים באזור נמסרו לואסאלים של המלך, מעין שליטים עושי דברו. בפיצול שנהג המלך בחלוקת האדמות הוא הבטיח לעצמו את פיצול והחלשת כוחם של האצילים, וכך חיזק את כוחה של הממלכה וכוחו שלו.

הצלבנים העמיקו האחזותם בגליל על ידי בניית מבצרים. המבצרים איגדו בשטחם כפרים שהבטיחו להם את אספקת מזון, כוח עבודה ומסים.

מרבית המבצרים נבנו על שרידים ביזנטיים, דבר שאיפשר שימוש משני (שימוש חוזר) באבני הבניין של החורבות עליהן נבנו. מרבית המבצרים נבנו ב"דגם המרובע" - מבצר מוקף חומה ובכל אחת מפינותיו מגדל, ומתחת לחומה חפיר עמוק.

הצלבנים לא נכנסו לתחום הכפרי ולא קיימו התיישבות חקלאית בגליל. הם לא יצרו תשתית משלהם בתוך הכפרים. הם כוננו משטר פיאודלי על פי דגם אירופי. לכל אדון צלבני חולקו נחלות שעובדו על ידי איכרים תושבי הארץ.

בשנת 1187 נכבשה הממלכה הצלבנית על ידי המצביא צלאח א-דין וצבאו הערבי. הקרב המכריע שסמן את הניצחון היה קרב בקרני חיטין שמעל הכנרת. הקרב התנהל תחת נחיתות איכותית ומספרית של הצלבנים, ביום שרב כבד. הצלבנים הובסו, חלקם נהרגו בקרב וחלקם הוצא להורג. למשך 4 שנים חזרה השליטה בארץ ישראל לידי המוסלמים.

כשנודעו באירופה ממדי התבוסה שהנחיל צלאח א-דין לצלבנים, קראה האפיפיורות באירופה למסע צלב נוסף. מסע הצלב בשלישי יצא ב- 1189, ומטרתו הראשונה היתה כיבוש עכו, כעיר נמל חשובה, שתבסס את כוחם. לאחר מצור ממושך נכבשה עכו בשנת 1191, והצלבנים ייסדו את ממלכת הצלבנים השנייה ובירתה עכו.

ממלכת הצלבנים השניה כללה את רצועת החוף מיפו ועד צור, ואת חלקו של הגליל המערבי. העיר עכו, שהיתה לבירה, גדלה, והועברו אליה מוסדות הכנסיה, חצר המלוכה ועוד. צליינים שהגיעו לארץ וביקרו בעיר בתקופה זו נדהמו לגלות שעכו נעדרת תוכן דתי-מוסרי, כפי שציפו למצוא בבירת הממלכה שבארץ הקודש. עיקר החיים בעכו היו חילוניים, ואופיה היה של עיר מסחר בין לאומית.

עכו נבנתה רבעים רבעים וכל רובע הוקדש לאנשי קומונה ימית אחרת, מאלו שסייעו במצור על העיר ובשמירה על בטחונה. בין הקומונות הימיות נתגלעו לא פעם סכסוכים על רקע יחסי הכוחות.

בשנת 1261, עם נצחון הממלוכים בקרב עין ג'אלוד, פתחו הממלוכים בפיקודו של בייבארס בכיבוש הגליל. בזו אחר זו נפלו לידיו מצודות הגליל. לאחר כיבוש מבצר המונפורט ב- 1271 הושגה שביתת נשק למשך עשר שנים. במהלך הפוגת הנשק שקעה ממלכת הצלבנים, רבים מבני האצולה היגרו, והמסחר הימי דרך עכו הלך ונחלש. הממלכה נותרה עם רצועת חוף צרה בין עכו לצור. סכסוכים פנימיים ומריבות על הכתר נמשכו כל העת, והחלישו גם הם את כוחה של הממלכה.

בשנת 1291, עם כיבושן של עכו, צור ועתלית על ידי הסולטן הממלוכי באה לקצה ממלכת הצלבנים שבארץ ישראל.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים