zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » מרד בר כוכבא

מאפייני הפריט
נושא הפריט: הסטוריה
אזור: ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 5 מתוך 5.

כל הכבוד
הדברים שנאמרו פה נאמרים בהרצאות של מכללת בר אילן חזק ואמץ (משה , מושב חזון)

דרג/י את הפעילות

שימושי

בשנת 70 לספירה, פתחו היהודים ב"מרד הגדול" במטרה להשיג חירות בארץ ישראל, ולהשתחרר משלטון הרומאים. ניסיון המרד נכשל אך למרות חורבן בית המקדש, המשיך להתקיים בארץ ישראל ישוב יהודי תחת שלטון האימפריה הרומאית.

השאיפות לעצמאות לא פסקו, ואכן לאחר כ- 60 שנה, בשנת 132 לספירה, התארגנו היהודים מחדש למרד כנגד הרומאים.

הסיבות לפרוץ המרד:

  1. היהודים ציפו מאז חורבן בית המקדש לרשות השלטון לבנות אותו מחדש. אדריאנוס שהיה הקיסר הרומי, החליט לבנות מקדש לאל יופיטר, דווקא על חורבותיו של בית המקדש.
  2. הרומים, שהאמינו בטיפוח גוף האדם, אסרו על קיום מצוות ברית המילה, שהיא אחת המצוות החשובות ביותר, המזכירות את הברית בין עם ישראל לאלוקיו.

פגיעה בשני הדברים העומדים בלב הקונצנזוס היהודי, ירושלים וברית המילה, הם שגרמו ליציאה למרד.

ההכנות למרד:

היהודים שמרו בסודיות את החלטתם לפתוח במרד. הם חיכו שאדריאנוס הקיסר יעזוב את האזור, ובנתיים החלו בהכנות למרד. הבעיה העיקרית הייתה מחסור בכלי נשק. לכן, היהודים שעבדו בבתי מלאכה ליצור כלי נשק לרומאים החלו לייצר כלי נשק פגומים. הרומאים החזירו ליהודים את כלי הנשק הפגומים, ואלה תיקנו אותם והעבירו אותם לידי המורדים.

בנוסף, נחצבו מערכות אדירות של מערות מסתור במקומות רבים, ובעיקר בשפלת יהודה. מערכות המסתור שימשו בעיקר כמקלטים לאוכלוסייה הבלתי לוחמת וכמקום מסתור ללוחמים. המערות היו מוסוות, אם כי היהודים התכוננו לאפשרות שהן יחשפו על ידי הרומאים. המערות אפשרו למורדים לנצל את המחילות הצרות ואת שינויי המפלס בין החלקים השונים של המערה, בכדי לבלום את הלוחמים הרומאים במקרה של תקיפה.

בניגוד למרד הגדול ב- 69 לספירה, בו לא הייתה מנהיגות אחת ברורה, שמעון בר כוכבא היה מנהיג המרד הנוכחי. הוא הצטייר כדמות תקיפה מאוד, בעלת כוח גופני עצום.

צבאו של בר כוכבא הקפיד על קיום מצוות. ניתן ללמוד זאת בין השאר באגרת שהתגלתה ובה לצד בקשה לכלי נשק, בקשה לארבעת המינים הנחוצים לקיום מצוות חג הסוכות. חלק מתהליך ה"גיבוש" של הצבא של בר כוכבא, כלל על פי המקורות, נכונות של הלוחם לכרות אחת מאצבעות כף ידו. חז"ל באו אל בר כוכבא בתלונות על מבחן כניסה זה, והמבחן אכן שונה לעקירת עץ ארז תוך כדי דהירה על סוס.

קשה ללמוד כמה לוחמים מנה צבאו של בר כוכבא, אך ללא ספק היה מדובר בלוחמים אמיצים ונחושים, שהיו על סף ייאוש לנוכח הגזירות של הרומאים.

מהלך המרד:

השימוש במערות המסתור העניק נקודת יתרון משמעותית ליהודים. לחימת הגרילה, הקשתה על תגובה רומאית הולמת. לצבא הרומאי לקח זמן רב עד שהם התעשתו והחלו להשיב מלחמה. על הצלחותיו של בר כוכבא ואנשיו ניתן ללמוד מתגובת הרומאים: שני הלגיונות ששהו בארץ בדרך קבע לא הספיקו למלחמה ביהודים והיה צורך בתגבורת נוספת. הלגיונות הרומיים היו פזורים ברחבי האימפריה, וכתוצאה מהקרב הגיעו לגיונות רומיים ממרחק של יותר מאלפיים ק"מ. מפקד המלחמה הרומי הוחלף, ובשלב מסוים של הקרב הגיע הקיסר אדריאנוס בעצמו לעקוב אחר ההתפתחויות.

בתקופה זו הוקם בארץ ממשל עצמאי שבראשו עמד בר כוכבא, ונטבעו מטבעות עליהם צוינה עצמאות יהודה. לא ברור האם הצליחו היהודים לכבוש את ירושלים לתקופה מסוימת או לא. באזור יהודה היה הריכוז הגדול ביותר של הלוחמים, ממדבר יהודה ועד לשפלה. בגליל לא ברורה מידת ההשתתפות במרד, אך הוא לא נפגע במידה בה נפגע אזור יהודה.

עם בואו של יוליוס סוורוס, מפקד הצבא הרומי, לאזור, השתנתה שיטת הלחימה הרומית. הם תקפו יחידות קטנות של הצבא היהודי, ניתקו את דרכי האספקה שלהם ומנעו אספקת מזון ללוחמים מהכפרים היהודים. יתרונם של הרומאים היה ניידותם לעומת היהודים שהיו מרותקים למקום אחד - למערות המסתור וריכוזי האוכלוסייה שתמכה בהם. הרומאים תקפו בשיטתיות ובסבלנות עד שהכניעו את אחרוני המורדים.

תוצאות המרד:

על אף ניצחונם של הרומאים, הם שילמו מחיר כבד - לגיון שלם אבד במלחמה (שליש מכלל הכוחות הרומאים הובאו לא"י בכדי להשתתף במרד). בעת שדיווח אדריאנוס לסנאט על המרד, הוא לא פתח את דבריו בנוסח המקובל לסיכום ניצחון "אם אתם ובניכם בריאים מוטב, אני והצבא בריאים", ובכך יש עדות נוספת למהלומה שספגו הרומאים.

סופו של המרד פגע בצורה אנושה בישוב היהודי, ומרכזה של היהדות עבר מא"י לגולה. יותר מחצי מיליון יהודים נהרגו בחרב, מלבד אלו שמתו ברעב ובמגיפות שמספרם לא נודע כלל. שווקי העבדים הוצפו בשבויי מלחמה, ומחיר מנת מספוא לסוס הייתה יקרה יותר ממחיר עבד יהודי. על היהודים שנשארו בארץ הוטלו גזירות חדשות נגד הדת היהודית, שמטרתן הייתה לדכא סופית את הדת. נוסף על האיסור על ברית המילה, נאסרו לימוד תורה, שמירת שבת, קיום מצוות החגים ועוד. העונש על מקיים מצוות אלו היה הוצאה להורג. בירושלים נבנה מקדש ליופיטר על חורבות בית המקדש, והוקמה בה עיר אלילית חדשה - "איליה קפיטולינה". על היהודים נאסרה הכניסה לעיר כליל. שמה של א"י שונה לפלשתינה.

סופו של המרד, בשנת 135 לספירה, שלוש שנים לאחר תחילתו, החל תקופה של גלות שנמשכה כמעט 2000 שנה. סופה של התקופה היה עם התעוררות הציונות והעליות הראשונות ארצה בסוף המאה ה- 19 , ועם כינונה של מדינה יהודית בארץ ישראל ב- 1948.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים