zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » היווצרות מאובנים

מאפייני הפריט
נושא הפריט: אקלים / גיאוגרפיה / גיאולוגיה
אזור: רמת הגולן, הגליל העליון, הגליל התחתון והעמקים, הכרמל, מישור החוף, ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה, עין גדי ומדבר יהודה, הנגב, הערבה, הרי אילת

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 2 מתוך 5.

פסדר.. אפשר יותר...
היה נחמד אם היו מוסיפים עוד מידע וכך לא היינו צריכים לחפש במקומות אחרים.... (קרן , נתניה)

דרג/י את הפעילות

שימושי

מאובן הינו כל שריד לפעילות של בעלי חיים או צמחים. רוב המאובנים נוצרו בסלעי משקע ימיים.

ישנם 3 סוגי מאובנים:

  1. דפוס - החיה משאירה מעין הדפס בחומר רך ובוצי (בוצה). החומר מתקשה לסלע קשה כעבור זמן רב, ונשארת בו ההטבעה של הצורה החיצונית של בעל החיים. התהליך דומה לעקבות שמתקשות בבוץ.
  2. גלעין - צדפות או שלדים מתמלאים בבוצה רכה, הבוצה מתקשה, ולאחר מכן מתפורר החלק החיצוני (העצם או הצדפה עצמה). התהליך דומה למילוי של פלסטלינה בתוך קונכייה.
  3. החלפה - זהו התהליך המורכב ביותר מבין שלושת הדרכים, והוא החלפה כימית של חלקיק לחלקיק אחר (החלפת מולקולות). שם התהליך הוא צרור - הצורה מוחלפת אחד לאחד לחלקיקים של קוורץ.

השימוש במאובנים הוא לשתי מטרות:

  1. לקבוע גיל יחסי של שכבת סלע - זאת על פי מאובן מנחה של אותה תקופה גיאולוגית. הגיאולוגים מזהים "מאובן מנחה", אשר נפוץ מאוד בתקופות מסויימות קצרות ונדיר באחרות, ואז הם מניחים שבמקום בו יימצא מאובן כזה, שכבת הסלע היא מהתקופה אליה שייך המאובן. המאובן צריך להיות מאובן שנשמר היטב, וכאמור - מתאים לתקופות ספציפיות קצרות ולא מלווה הרבה תקופות שונות.
  2. לקבוע מה היו תנאי הסביבה - זאת על ידי זיהוי סוג בעל החיים ומבנהו ניתן ללמוד באיזו סביבה חי: לגונה, ים עמוק וכד'. כדי להקל על גילוי תנאי הסביבה הקדומים צריך שהמאובן יהיה של בעל חיים רגיש, שמשתנה ומושפע מתנאי המחייה למשל: תנאי אור, מליחות, עומק מים, טמפרטורה וכו'. כדי לדעת שהתנאים הם תנאי מחייה קבועים לאורך זמן צריך לבדוק שבעל החיים לא עבר שינויים אבולוציוניים, זה מקל להכיר את התנאים.

דוגמא למאובן מעניין אמוניטים:

בעל חיים ממשפחת הראש-רגליים (כמו תמנון: רק ראש ורגליים) של מערכת הרכיכות שנכחד לפני 65 מיליון שנים.

הרכיכה עטופה בקונכיה. חלקה הפנימי של הקונכיה מחולק לתאים. בעל החיים עצמו חי בחלק הרחב שקרוב לתא האחרון. כדי לייצב את מיקומה בחלק הזה, הרכיכה מפרישה מחיצה שמנתקת את החלק הבלתי שמיש. תוך כדי גדילה היא מפרישה מספר רב של מחיצות, ברווחים הולכים וגדלים, היוצרות מעין חדרונים.

בכל מחיצה יש נקב עם צינור שעובר מגוף הרכיכה. הצינור מאפשר חילוף גזים ונוזלים בין חללי החדרונים. החדרת נוזל מעלה את המשקל וגורמת לשקיעתו של האמוניט, והוצאת נוזל גורמת לציפה - כמו מנגנון של צוללת. זהו מאובן מאפיין את שכבת הטורון בנגב, לפני 90 מיליון שנים.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים