zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » קרבות לטרון

מאפייני הפריט
נושא הפריט: הסטוריה
אזור: ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 5 מתוך 5.

מצוין
הכתיבה טהורה ויפה (ישי , תל אביב)

דרג/י את הפעילות

שימושי

בזמן מלחמת העצמאות היו בארץ ישראל כ- 600,000 יהודים. מתוכם כ- 100,000 יהודים התגוררו בירושלים. המצור הכבד שהטיל הלגיון הירדני על ירושלים העמיד אותם במצב קשה ביותר. היה מחסור כבד בנשק ותחמושת. המזון והמים חולקו בקיצוב, והיה חשש שגם המלאי המועט הקיים יאזל.

את רוב המזון קיבלה ירושלים בימים כתיקונם מאזור השפלה, במשאיות שנסעו בשער הגיא. (כביש מספר 1 של ימינו). מלבד הפורעים הערבים שחסמו את שער הגיא והתקיפו את השיירות היהודיות שניסו לעבור בו, על אם הדרך ניצבה משטרת לטרון שחלשה על הדרך הראשית לירושלים עוד לפני הכניסה לשער הגיא. המשטרה נבנתה על ידי הבריטים בזמן המנדט, ולאחר הכרזת המדינה, החזיק הלגיון הירדני במבנה המשטרה, שניצב בראש גבעה במיקום אסטרטגי חשוב, והקשתה על השיירות שניסו לעלות לירושלים.

ב- 15.5.48 הוחלט על הקמת חטיבה משוריינת ראשונה (חטיבה 7). החטיבה כללה גדוד שריון אחד ושני גדודי לוחמים רגליים. החיילים לחטיבה החדשה לוקטו מיחידות שונות, וכן צורפו אליה עולים חדשים שהגיעו זה עתה ארצה.

על פי הוראתו של ראש הממשלה, דוד בן גוריון, הוטל על החטיבה לפרוץ את הדרך לירושלים ולהזרים אליה אספקה ותגבורת, במבצע שכונה "בן נון".

מבצע " בן נון א' " (25 במאי, 1948)

בשלב הראשון היה על החטיבה לכבוש את עמדות האויב בלטרון. החטיבה נתקלה בקשיי הצטיידות והתארגנות קשים. דרג הפיקוד הצבאי ביקש לדחות את המבצע, אך בן גוריון שהושפע מאוד מקריאות העזרה שהגיעו מירושלים, נתן רשות לדחות את המבצע ב- 24 שעות בלבד.

בינתיים תוגבר כוח הלגיון הירדני בלטרון במידה ניכרת. בהתקפה נועדו להשתתף רק שני גדודים רגליים יהודים. בשל כוחם הרב של הירדנים תוכננה ההתקפה ללילה, אך בגלל עיכובים שונים החלה ההתקפה עם שחר. כתוצאה מחוסר סיוע ארטילרי מספיק, נאלצו הכוחות לסגת. חלק מהכוחות נלכדו בואדי. אבדות צה"ל היו כבדות ביותר : 74 הרוגים ו- 6 שבויים. למרות הכישלון החרוץ הוחלט לערוך התקפה נוספת על מתחם לטרון כבר למחרת. כהכנה להתקפה נכבשו הכפרים הערביים בסביבה, בית ג'יז ובית סוסין.

מבצע " בן נון ב' " (ליל 30-31 במאי, 1948)

בלילה שבין ה- 30 ל- 31 במאי יצאו הכוחות להתקפה נוספת על לטרון. תוכנית ההתקפה הראשונה דמתה לתוכנית הראשונה, אלא שהפעם צורפו להתקפה גם כוחות משוריינים.

ההתקפה ממזרח נהדפה ואולם הפעולה בגזרה המערבית בוצעה כמתוכנן, הכוחות הצליחו לכבוש את הכפר לטרון ולפרוץ לחצר משטרת לטרון. חיילי הלגיון התגוננו כיאות. ולאחר שנתברר לכוחות היהודיים כי לא ניתן לפרוץ למבנה המשטרה הם נסוגו, בהותירם בחצר המשטרה 31 הרוגים.

מבצע "יורם" (ליל 9-8 ביוני 1948)

ב- 5 ביוני, כחלק מההכנות לקראת כניסת ההפוגה הראשונה בקרבות לתוקף, תוכננה התקפה גדולה על אזור לטרון. בהתקפה היו אמורים להשתתף 3 גדודים. הגדוד המוביל טעה בניווט ולא הבין שטעה. הגדוד השני, שניווט נכון, לא הבין את מערך הכוחות בשטח: בשל טעותו של הגדוד הראשון נתקל באש האויב ונסוג. הגדוד השלישי פעל על פי התכנון בפעולת הסחה שנועדה למשוך את הירדנים מאזור לטרון.

הגדוד הראשון המשיך לבדו בלחימה, אך עם שחר, כשהתבררו הטעויות שנעשו, היה מצבו של אחד הכוחות הלוחמים כה חמור (14 הרוגים ופצועים רבים) שהם הצטוו לסגת. הנסיגה הייתה קשה בשל ריבוי הפצועים.

תוכננה התקפה נוספת ללילה שלפני ההפוגה אך היא בוטלה בשל מחסור בכוח אדם.

משטרת לטרון נותרה בידי הירדנים במלחמת העצמאות וב- 19 השנים שלאחריה, עד למלחמת ששת הימים בה נכבשה.

המצור על ירושלים נפרץ בזכות "דרך בורמה" שנסללה בפרק הזמן שבין מבצע " בן נון א' " למבצע " בן-נון ב' ".

קרבות לטרון נודעו לא בשל נצחונות (שלא היו) בקרבות, אלא בשל גבורתם האישית של הלוחמים והקרבתם למען המדינה שזה עתה קמה. רבים מהלוחמים היו עולים חדשים, שניצלו מהשואה באירופה, ועם הגיעם ארצה, לנמל חיפה, גוייסו לצבא, נשלחו ללטרון, ונפלו בקרבות אלו.

יהי זכרם ברוך.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים