zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » מחנה המעפילים בעתלית

מאפייני הפריט
נושא הפריט: הסטוריה
אזור: הכרמל, מישור החוף

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 4 מתוך 5.

מחנה המעפילים
משהו טוב.... (איילת , גבעתיים , גבעתיים)

דרג/י את הפעילות

שימושי

מחנה המעפילים בעתלית - מערך הדרכה

רקע לתקופה:

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבריטים כבשו את ארץ-ישראל מידי התורכים. במשך שלושים שנים, 1917-1947, הבריטים שלטו בארץ מתוקף מנדט שניתן להם על ידי חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם). בארץ חיו באותה תקופה רוב ערבי ומיעוט יהודי שהלך וגדל בצעדי ענק. בעקבות לחץ ערבי, הבריטים פרסמו בשנות ה- 30 אוגדן חוקים חדש: הספר הלבן. חוקים אלו התייחסו לעם היהודי היושב בפלשתינה ושללו ממנו חופש פעולה! הנורא שבספרים הלבנים התפרסם ב- 1939. הוא אסר על רכישת קרקע ערבית בידי יהודים והגביל את כמות העולים היהודים לארץ ל- 75,000 לחמש שנים (1,250 עולים בחודש). כל זה קרה ערב מלחמת העולם השניה, כאשר יהודים רבים חיפשו מפלט מאירופה ולא הספיקו לקבל "סרטיפיקט" - אשרת כניסה לפלשתינה.

את החוק הראשון עקפו על ידי מבצעי חומה ומגדל שבהם ביצעו "כיבוש קרקע" על ידי הקמת ישובים בין לילה. החוק השני היה יותר בעייתי באותה תקופה, מכיוון שפרצה מלחמת העולם השניה והדרכים לארץ ישראל היו חסומות. לאחר השואה מצאו עצמם אלפי יהודים במעמד של פליטים. לא היה להם בית לחזור אליו, ורובם לא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם. הם חיפשו מפלט מאירופה, וחלקם רצו לעלות לארץ ישראל. הבריטים עדיין סירבו להנפיק יותר סרטיפיקטים.

בארץ קם המוסד לעליה ב' שנועד להעלות לארץ את אלו שלא זכו לקבל סרטיפיקט. המוסד שלח את אנשיו לאירופה כדי לארגן את הפליטים, להכשיר אותם לעליה, לרכוש אניות ולשכור צוות סיפון.

המסע באניה היה ארוך וקשה. האנשים לא היו רגילים לים, וכדי להסתתר מהבריטים אסור היה לעלות על הסיפון. היה מחסור באוכל ובמים. לאחר כמה ימים כאלו בים, הגיעו לחופי הארץ. בשלב זה רוב האניות היו מתגלות על ידי הבריטים ונתפסות. האניות נגררו לנמל חיפה. שם ניתבו את חלקם למחנות מעצר מחוץ לארץ ישראל (בקפריסין, מאוריציוס) או למחנות בתוך הארץ. הגדול מבין המחנות בארץ הוא מחנה עתלית.

הכניסה למחנה:

מנמל חיפה המעפילים היו מובלים ברכבות משא (ולא בפעם הראשונה). הרכבת נעצרה בתחנת הרכבת בעתלית, ומשם צעדו המעפילים ברגל עד שער המחנה. המחנה תחום בגדר תייל כפולה, מוקף מגדלי שמירה, צפוף מאוד, ובמרכזו ניצב מבנה גדול שעל גגו ערובה מעלה עשן. המחזה הזכיר לכל המעפילים את מחנות ההשמדה שרק לפני כמה חודשים שוחררו מהם ! ההיסטריה בשיאה... אך המחנה הזה כלל לא דומה למחנה השמדה. הבריטים הקימו כאן כלא ליהודים שפשעם הוא ניסיון להכנס לארץ ישראל ללא האישורים המתאימים. לא היתה להם כל כוונה להזיק לאסירים כאן. המחנה היה מחולק לשני חלקים: אגף נשים ואגף גברים. במשך שעה אחת ביום התקיים מפגש על השביל המרכזי - "הטיילת".

צריף הדיסאינפקציה:

אלו הן באמת מקלחות, אך את המעפילים קשה היה לשכנע בכך. הצריף הזה הוא המבנה המקורי שעבר מעט שיפוצים ושינויים. במקור היה קיר פח שחצץ בין מקלחות הנשים לבין חדר הכביסה ולבין מקלחות הגברים. מטרת הכביסה והמקלחת היא להפטר מהכינים ומהפשפשים שהעולים הביאו עימם (זה לא ממש עזר - המחנה שרץ פשפשים וכינים). מכונת הכביסה פעלה על קיטור והחום היה מחטא את הבגדים.

המעפילים נהגו לחרוט את שמם על קירות הפח. חלקם עשו זאת מתוך מחשבה שזה סימן החיים האחרון שישאירו עלי אדמות, אחרים הבינו שמעפילים רבים צפויים לעבור במקלחות אלו וקיוו להימצא על ידי קרובי משפחה בדרך זו. לאחר המקלחת היו הבריטים מפזרים DDT על המעפילים. זהו חומר חיטוי שהיה מאד נפוץ באותה תקופה. היום אנו יודעים שהוא מסכן את הבריאות. עולי עדות המזרח קיבלו את אותו טיפול ב-DDT אחרי קום המדינה.

התמונות במבנה זה הן תמונות שצולמו בתוך המחנה בשנות פעילותו. הן מתארות את שגרת החיים במחנה, שגרה שהיתה בדרך כלל מאד משעממת.

צריף המגורים:

המבנה עצמו של צריף המגורים הינו משוחזר. היום הצריף מתאר סוגים שונים של צריפים שהיו במחנה: צריפי מגורים, בית ספר, בית כנסת, מרפאה, חדר יולדות, מטבח, חדר אוכל ומקלחות. בפועל כל פונקציה היתה ממוקמת בצריף נפרד. בצריפי המגורים גרו בין 40 ל- 70 אנשים, בהתאם לצפיפות במחנה. במשך היום אפשר היה לנוע בחופשיות בתוך המחנה, אך עם רדת החשיכה היו נועלים את כולם בתוך הצריפים עד למחרת בבוקר. כיוון ששירותים לא היו בתוך הצריפים, היה ממוקם דלי בקצה החדר...

החריטות על הקיר הן מהמבנים המקוריים. אנשים חרטו את שמם בניסיון להפיץ את הידיעה שהם בארץ בקרב כמה שיותר אנשים, ובתקווה למצוא כך קרובים ומכרים.

הבריטים שיחררו אסירים מהמחנה על חשבון מכסות העליה, כך שאנשים שהו במחנה לא הרבה יותר משנה.

עם תום המנדט הבריטי ועם קום המדינה שחררו הבריטים את כל האסירים במחנה.

חוברת מידע מפורטת יותר ניתן לרכוש במחנה עצמו. זו חוברת טובה, כדאי שתהיה בשבט.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים