zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » יחמורים

מאפייני הפריט
נושא הפריט: חי וצומח
אזור: הגליל העליון

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 5 מתוך 5.

מאמר מצוין
מאמר תמציתי מעניין וקולע כל הכבוד!!! (יותם , סער , רחובות)

דרג/י את הפעילות

שימושי

היחמור הוא בן למשפחת האיילים, מפריס פרסה ומעלה גרה. הוא חי במקומות קרירים ולחים, כמו יערות, חורשים וגדות נחלים, וניזון מעשב, עלים וקליפות עצים. גובהו של היחמור מגיע למטר אחד, אורכו כ- 1.5 מטרים ומשקלו עד כ- 200 ק"ג. לשערותיו גון חום אדמדם, ובצידי גופו נקודות לבנות. שמו נובע ככל הנראה מן השורש ח.מ.ר. בערבית, שבנטיותיו השונות מציין צבע אדום. (אדמת חמרה היא אדומה, גם בעברית חֹמר פירושו יין, כשמקור המלה ככל הנראה מצבע היין).

לנקבת היחמור אין קרניים, בעוד שליחמור הזכר קרניים ענפות ומסועפות, שמתחילות לצמוח בהיותו בן כחצי שנה. מדי שנה לפני האביב נושרות קרני היחמורים, וקרניים חדשות מתחילות לצמוח תחתיהן (במקומן). הקרניים הצומחות עטופות בעור ועליו שער קטיפתי. רקמת העור מזינה את הקרניים המהוות חלק צומח של הגוף. עם הגיען של הקרניים לגודלן הסופי, לקראת עונת הייחום, נושרת רקמת העור העוטפת אותן, והקרניים נותרות חשופות. בעת התקלפות ונשירת העור מן הקרניים הן מאדימות מדם הרקמה הנושרת.

הקרניים משמשות את הזכרים בקרבות לפני עונת הייחום. את הדי הקרבות ניתן אז לשמוע עד למרחוק כמעין קולות התחככות וניפוץ. הזכר שיצליח להכניע בקרניו את יריביו, הוא זה שיזכה להרביע את רוב נקבות העדר, ואף ימנע מהזכרים האחרים להתקרב לנקבות.

ההריון של נקבות היחמור נמשך כ- 8 חודשים, ובסוף האביב נולד לכל יחמורה עופר אחד. העופר שוהה בימיו הראשונים בסבך החורש, ויונק מדי כמה שעות. כעבור מספר שבועות יוצא העופר לרעות ולאכול עשב, ובנוסף הוא ממשיך לינוק מאמו. העופר צמוד לאמו למעשה עד להמלטה הבאה שלה.

היחמור היה מן האיילים שחיו בחורשים בארצנו ויחד עמו האיל האדמוני ואיל הכרמל. האיילים שמרו על האיזון הטבעי בחורש. איילים, בניגוד לעזים אוכלים בעמידה, ואינם מטפסים עם שתי רגליהם הקדמיות על העץ. באופן אכילה זה הם אינם פוגעים בענפים המרכזיים, ובאמירי הצמיחה העליונים. (עז האוכלת קדקדי צמיחה הופכת את העץ לכר קוצני וחסר גזע אחיד, בעוד שהאיילים אוכלים מן החוטרים הצדדיים, וכך נותרים עצים בעלי גזעים מרכזיים עבים, ולא עצים סבוכים וחסרי גובה). הכחדתם של האיילים הביאה לכך שבחורשים שהיו מקום מחייתם נוצר סבך רב שאמור היה להיות מדולל באופן טבעי.

היחמורים נזכרים בתנ"ך כאחת מן הבהמות המותרות באכילה (ספר דברים, י"ד, 5). אם כן, יחמורים היו כאן מימי התנ"ך ואף קודם לכן. שרידים של עצמות יחמורים נמצאו בחפירות במערות הכרמל, שהיישוב בהן קודם לימי התנחלות השבטים. יחמורים שכנו ברחבי הסהר הפורה, תורכיה של היום ואירן. בארץ ישנן עדויות להמצאותם של יחמורים במאה ה- 19. חוקרים ונוסעים שתרו את הארץ, ובהם טריסטרם, ראו יחמורים בגליל התחתון והעליון. היחמורים האחרונים נראו בארצנו בסוף המאה ה- 19. בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 נמכרו עדיין קרני יחמורים שלוקטו, בשווקים בירדן ובירושלים. היחמורים נכחדו מנופי ארצנו, ככל הנראה בשל ציד מוגבר וצמצום אזורי המחיה הטבעיים שלו בשל בירוא יערות (כריתת עצים לשם הכשרת שטח חקלאי). חשבו שבזאת נכחד המין.

אולם ב- 1956 נתגלה בדרום מערב איראן עדר של יחמורים. היחמורים נתגלו בעקבות עדויות, וברון גרמני אמיד שלח משלחת של מומחים לאיראן, בכדי לאתרם. המשלחת העבירה מספר יחמורים לגרמניה, לפארק, לצרכי התרבות ויצירת גרעין רביה. חלק מעדר היחמורים הושאר באיראן בשמורה סגורה, למען לא ייצודו וייכחדו.

רשות שמורות הטבע החליטה בשנות ה- 70 להביא יחמורים לארץ, כיון שרצתה להשיבם לחיות בטבע, וכך להחזיר את האיזון הטבעי שנפגם עם הכחדתם. גרעין רביה של שני זכרים ושתי נקבות הובא לארץ. בארץ נולדו להם שלושה עופרים, אך פרט לשני זכרים כל גרעין הרביה מצא את מותו.

בשנת 1978, זמן קצר לפני מהפכת חומייני באיראן, הובאו לארץ 4 נקבות יחמורים. 4 הנקבות שוחררו בחי בר בכרמל יחד עם 2 הזכרים שנותרו מגרעין הרביה הקודם. היחמורים התרבו ויצרו עדר. בשנת 1989 התחוללה בכרמל שרפת ענק, ובה נפגעו מספר יחמורים, ואחד מהם נשרף למות. שאר היחמורים ניצלו מן השרפה. כיום יש בארץ למעלה מ- 250 יחמורים, שהם כמחצית מאוכלוסית היחמורים בעולם.

 בשנת 1996 הוחל בפרויקט השבת יחמורים בנחל כזיב. ליחמורים נבנתה מכלאת אקלום (הסתגלות), שבה מקורות מזון זמינים, ומטרתה להרגילם לסביבה החדשה. המכלאה היתה אמנם מגודרת, אך כללה שטח רחב ובו חורש, כך שהיחמורים יכלו להתאקלם בנוף החדש. כעבור תקופת אקלום שוחררו היחמורים, תוך מעקב ומחקר לגבי אופן הסתגלותם. חלק מן היחמורים נשאו משדר על צווארם לצרכי מעקב, ואחרים סומנו בסימנים שונים, כך שניתן יהיה לערוך עליהם תצפיות. השבת היחמורים הצליחה, והיום ישנם באזור נחל כזיב כ- 100 יחמורים החיים בטבע.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים