zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » מאגר מידע לטיולים » קבר שייח

מאפייני הפריט
נושא הפריט: דתות עדות ומיעוטים
אזור: רמת הגולן, הגליל העליון, הגליל התחתון והעמקים, הכרמל, מישור החוף, ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו לפעילות ציון 5 מתוך 5.

מצויין
תמציתי, פשוט,
קל לפתח (איתי , רחובות)

דרג/י את הפעילות

שימושי

קברי הקדושים המוסלמים הם מהאתרים הנפוצים והאופיינים ביותר לנוף הארץ. המבנים כוללים בדרך כלל מבנה מרובע, פשוט, עם חדר אחד או שניים, המקורים בכיפה לבנה. לידם עצים עתיקים ובור מים. רוב הקברים בנוים במקום גבוה יחסית.

הקברים נבנו בתוך או בסמוך לכפרים הערבים, ונקשרו בהם מסורות ומנהגים שונים.

קברי קדושים ידועים נקראים במגוון שמות שונים: "נבי" (= נביא), "סידנא" (= אדוננו), "וולי" (=הקדוש), "שייח", ו"מאקם" (מקום).

"קבר שייח" מציין את מקום קבורתו של מנהיג רוחני.

רבים מהטקסים והמנהגים סביב קברי קדושים דומים לאלו הנערכים בקברי צדיקים יהודיים. מנהג העליה לרגל, היה ידוע מימים קדומים. בגמרא מסופר על כלב בן יפונה, שביקר בקברי אבות בזמן שנשלח על ידי משה רבנו לתור את ארץ ישראל.

ה"זיארה" ("ביקור" בערבית):

הביקור במקום הקדוש היה אחד הטקסים הנפוצים ביותר באיסלאם. הנשים שבדרך כלל לא מצאו את מקומן בטקסים דתיים, מצאו ביטוי לרגשותיהן הדתיים ב"זיארה".

בלב התושבים מקנן פחד עמוק מפני חרון אפו של הקדוש המקומי, ואבוי למפר שבועה שניתנה על קברו. המאמין המוסלמי, הכפרי הפשוט, הרגיש קרבה דתית וריגשית עמוקה לקדוש המקומי, שהיה דמות מוחשית וברורה לעומת אללה. זו הסיבה שמאמינים רבים היו עולים להשתטח על קברו ומבקשים בקשות, והנשים היו עולות להירפא מעקרותן ולהתפלל לבן זכר.

חשיבות רבה נודעה לקדוש בעת בצורת. אז היו תושבי הכפר עורכים הקפות סביב הקבר על מנת לרצות את הקדוש, ועל מנת שיעתיר את ברכתו על האדמה הצמאה.

הדת המוסלמית מכירה באל אחד ויחיד, והמאמין במישהו אחר זולת אללה נחשב לכופר. הקוראן מתנגד לכך שבן אנוש ישמש מושא לסגידה. הקדושים שמקום קבורתם משמש מוקד עליה הם מעין "מתווכים" בין המאמינים לבורא. מאחר שבחייהם היו בשר ודם, הם מסוגלים להבין לרגשות האדם, וניתן לרצותם יותר בקלות מאשר את אללה. הכפריים נשבעים בשמם יותר מאשר בשם אללה, ושוטחים לפניהם את תחינותיהם.

מאחר והמגע עם הקדושים אינו מחייב למלא אחר הצווים הפורמלים הנוקשים של הדת, נפרצו סכרי האמונה במנהגים ובמסורות שונות המלווים באמונות תפילות. בין השאר האמינו המתפללים בכוחם של הקדושים: 

  • להקים מתים לתחייה.
  • לשנות את תכונותיהם ואופים של חומרים (לדוגמא: להפוך מים לדבש).
  • לרפא מחלות.
  • לחזות אסונות קרבים.
  • לעצור את הזמן, ועוד...

חפצים המופקדים למשמרת בקברי הקדושים זוכים על פי האמונה לשמירה ואיש לא יעז לגעת בהם. בנוסף הם משמשים תזכורת קבועה לקדוש שלא ישכח את משאלות ליבו של המאמין.

מבנה קברי הקדושים:

בדרך כלל מדובר במבנה מרובע עם פתח נמוך וחלון קטן, מקורה בכיפה. פנים המבנה מסויד, ובצד הדרומי מצויה גומחת תפילה - "מחראב". על קירות המבנה כתובות וטביעות ידיים של עולי הרגל. במרכז המבנה מצויה מצבת הקבר של האישיות שעל שמה נקרא המקום.

התנהגות בקברי קדושים:

כפרי לא יכנס למבנה בלא לחלוץ את נעליו. לא מרימים את הקול ולא מעשנים. אסור להכניס למקום בעלי חיים. פגיעה במקום ובסביבתו נחשבת עבירה חמורה. גם לעצים מיוחסת קדושה, וזו הסיבה להשתמרות עצים עתיקים בקרבת הקבר.

ליד רוב קברי הקדושים מצוי מקור מים כלשהו, ובדומה לעצים המקודשים, יש גם מעיינות ומקורות מים מקודשים שמיוחסים להם תכונות מרפא.

מנחות ומתנות בקברי קדושים:

בדרך כלל מהסוג המשמש לעיטורו ולאחזקתו. המקובלות ביותר הן שמן וקטורת, וכמו כן, מחצלות, כדים ואפילו חומרי בניין לשיפוץ המבנה.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים