zofim.org.il
  
 


 
מחלקת הגשמה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת הגשמה » ארכיון הכתבות » כתבה: לא כל כך שונים, אפילו די דומים

תמונת מגזין לא כל כך שונים, אפילו די דומים פורסם על ידי גיא הלוי
בתאריך 31/5/2015
בכתבה זו צפו 1748 גולשים

קוראים לי גיא הלוי, אני בן 19 מרעננה ואני אחד מתוך תשעה בוגרי תנועת הצופים שנמצאים השנה בשנת שירות בלונדון. למי שלא יודע, קומונות לונדון היא פרוייקט משותף של הצופים והסוכנות היהודית שהמטרה שלו היא להביא נוכחות ישראלית צעירה לקהילה היהודית והישראלית בלונדון במקומות כמו תנועת נוער, בתי ספר יהודיים, ארגונים יהודיים שונים וכמובן בשבט הצופים הישראלים שפועל בלונדוןשבט חלוץ.

כחלק מהשנת שירות שלנו, זכינו לקחת חלק ב"מצעד החיים". מצעד החיים הוא אירוע ענק המתקיים כל שנה בפולין ובו צועדים מעל 11,000 יהודים ולא יהודים מכל העולם ממחנה הריכוז הנאצי אושוויץ ועד מחנה ההשמדה בירקנאו. ב4 ימים שלפני המצעד מסתובבים רוב המשתתפים בין מקומות משמעותיים בפולין כמו ורשה, מחנות ריכוז והשמדה, לובלין, קראקוב ועוד רבים

אני, ביחד עם עוד חמישה מהקומונה שלי, היינו חלק מאוטובוס תנועות הנוער של המשלחת הבריטית למצעד החיים. על האוטובוס היו חברי תנועות נוער בריטיות יהודיות ציוניות שפועלות באנגליה. במהלך המסע גילינו שהאנשים שחלקו איתנו את האוטובוס הרבה פעמים היו דומים לנו מאודהם אנשי חינוך, יהודים, מאמינים בחינוך לערכים יהודים וציוניים וגם בערך בגיל שלנו. לעומת זאת גילינו שבחלק מהמקרים היו קיימים הבדלים משמעותיים, בעיקר בקשר לנושא שהיה מאוד קרוב ללב לכולנו בצורה כזאת או אחרתישראל. לכולם היה המון ידע על ישראל וכולם אהבו לדבר על ישראל, אבל לא כולם הרגישו את אותו חיבור למדינה או את אותה רמת תמיכה בה.

אם להגיד את האמת, זה לא היה פשוט בכלל בהתחלה. בתור אלו שנשלחו כדי לחנך לאהבת הארץ ולחיבור עם ישראל, זה לא קל לשמוע דווקא ממובילי הקהילה היהודית אמרות שמביעות לפעמים התנתקות מהמדינה שכולנו גדלנו בה ועליה. אז מה עושים אתם שואלים? מדברים! ישבנו ודיברנו עם חברי תנועות הנוער שהיו איתנו על האוטובוס והבנו שברוב מוחלט של המקרים, ביקורות כלפי ישראל לא באה ממקום של שנאה אלא ההפך, היא באה ממקום של רצון להפוך את ישראל למדינה טובה יותר.

שישה הימים היינו בפולין. שישה ימים היינו במקום הנורא ההוא, במקום שבו הערכים שחונכו להם ושאנחנו מחנכים להם נרמסו ושבו נרצחו 6 מיליון מבני עמינו, כולל המשפחה שלי. שישה ימים. אם יש דבר אחד שהצלחתי להבין בשישה ימים האלו, זה שכולנו בעצם לא כל כך שונים, אפילו די דומים.

אולי אנחנו נראים שונה, גדלנו בבתים שונים ובארצות שונות, מדברים שפות שונות ובעלי דעות מאוד שונות אחת מהשנייהאבל כולנו אנשים. אם לצטט את הרב הראשי לתל אביביפו והרב הראשי לישראל לשעבר הרב ישראל לאו שהוא בעצמו ניצול שואה – "אם יכלנו כולנו למות ביחד, אנחנו יכולים היום גם לחיות ביחד בשלום".

בשבילי, "מצעד החיים" הייתה חוויה משנה פרספקטיבה ואני רוצה להודות לכל מי שהפך אותה לכזאת. ששת הימים האלו היו מהמשמעותיים שהיו לי בשנת שירות והבהירו לי שוב עד כמה חשובה העבודה עם יהודי התפוצות, לא רק לאנשים שאני עובד איתם, אלא לכל העם היהודי ומדינת ישראל!

 
 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה