zofim.org.il
  
 


 
אתר דעות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר דעות » ארכיון הכתבות » כתבה: (לא) צופים מהצד!

תמונת מגזין (לא) צופים מהצד! פורסם על ידי האגף לחינוך
בתאריך 12/6/2014
בכתבה זו צפו 6986 גולשים

 (לא) צופים מהצד!

"תנועת הצופים לוקחת אחריות חברתית נטולת פניות פוליטיות. עיקר העשייה החברתית בא ממקומות אשר קיים פער עמוק בין הרצוי למצוי בהשגת הזכויות החברתיות במדינה דמוקרטית". (מתוך מערך מעורבות ואחריות חברתית לשכבה הבוגרת, מאת אריאלה סבג - מנהלת המחלקה לאחריות חברתית ואגף החינוך, ויפעת מלכא – דרך המשך, 2003).

בתנועה אנו מדברים רבות על מעורבות ואחריות חברתית: סבלנות וסובלנות, קבלת האחר, מדינה דמוקרטית, סטיגמות, קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות בחברה, הגשמה עצמית ועוד. ההתעסקות בנושאים האלה מוטמעת בתנועה ומתחילה בימינו כחניכים בתנועה דרך פרויקטים קהילתיים, התנדבויות, מבצעי התרמות, וממשיכה אתנו גם בחיינו הבוגרים הבאה לידי ביטוי
ב- 40% מהשמיניסטים היוצאים לש"ש במסגרות השונות, ובוגרים שחוזרים לתפקידים שכירים כמרכזי שבטים, מדריכי שכבה, מרכזי הנהגות ועוד.

                                               
                                                                                                            הפגנה נגד אפליית בני העדה האתיופית בקריית מלאכי שארגן שבט שלהבת 

אז נכון, אי-אפשר להגיד שהאחריות לחברה הישראלית לא קיימת בדם שלנו. אפילו בצבא – 96.8% מבוגרי התנועה מתגייסים לצה"ל, ורבים מהם לתפקידי לחימה וחינוך. הנתונים בהחלט מרשימים. התנועה מצליחה לגעת ב- 80,000 חניכים, מספר שלא כולל בתוכו את הקהילות שאנחנו מצליחים לגעת בהן מעבר לעבודה השגרתית בתוך השבט.

ובכן, האם זה באמת הפוטנציאל שלנו? פה נגמר גבול היכולת שלנו? אני חושב שלא. אך המציאות מראה אחרת. נוצרת בועה מאוד גדולה בקרב שכב"גיסטים ובוגרי תנועה: "התנועה שלנו הכי גדולה, והכי מצליחה, אין ספק שאנחנו הכי טובים". עם גישה כזו – כמה מקום באמת נשאר לנו להטיל ספק? האם אנחנו יכולים לעצור שנייה, ולדעת לתת ביקורת בונה מהצד על המקום בו גדלנו והתחנכנו?

כמו שהצגתי עד כה, ללא צל קטן של ספק – התנועה מצליחה לגעת ולעצב אישיות יוצאת דופן לכל מי שבא איתה במגע, כך גם עשתה לי. אבל לפרוץ החוצה? היא לא מעזה! באיזה עניין יצאה התנועה בקול ברור: "הגיע הזמן לשנות!", "אנחנו לא צופים מהצד!" – אני לא ראיתי חאקי בהפגנה נגד גזענות, כששרה בכנסת במדינת ישראל לא יכולה לתרום דם בגלל מוצאה!  לא ראיתי חאקי מול הכנסת בהפגנה נגד דרכי הפעולה של תג מחיר שפוגעים בחיילים שלנו, ולא ראיתי חאקי בהפגנה בכיכר "הבימה" לקידום שוויון זכויות בקרב הקהילה הגאה! אפילו במחאה החברתית ב- 2010, התנועה סערה בשל העמדה שפעם ראשונה נאלצה לנקוט. (וגם זו נותרה
לא ברורה).

הפגנה נגד פעולות תג מחיר מאי 2014

אולי הבאתי דוגמאות שאינן מוסכמות על כולם, לכן אלו רק דוגמאות. עצרו שנייה וחשבו: עם כל הערכים, וכל המוסר – עד כמה באמת נמשיך להגיד לעצמנו שזה היופי בתנועה?! שכל אחד בוחר בעצמו במה להאמין, ויכול לעצב לעצמו את האישיות שלו?! בואו נשים על זה את האצבע באמת. אם זו הגישה שלנו, משמע, אין ולו קו תנועתי-ערכי אחד שסביבו אנחנו יכולים להתלכד ולהגיד: בשביל זה אני לובש חאקי! מתי נוכל ללבוש את-החאקי בגאון, לצעוד יחדיו ולהגיד: על זה אנחנו לא נוותר! פה נשנה! ביחד, כקבוצה סביב הערכים שגדלנו עליהם. לא קיים ולו דבר אחד כזה? אם כן, אז מהו? על מה כן נגיד – פה צריך לשנות, וגם נשנה. סביב מה נתאגד כאגרוף אחד, וגם נפעל?! ואם באמת לא קיים דבר כזה, אז לשם מה זכינו בתואר "תנועת נוער"? בשל מספר החניכים הגדול שלנו?! אני גדלתי בשבט שהאמרה המרכזית בו הייתה: כמות זו לא איכות. ומבחן המציאות מוכיח לנו בנאמנות אמרה זו.

אחזיר אתכם לפסקה בה התחלתי את הכתבה, למשפט השני בו כתוב: "..עיקר העשייה החברתית בא ממקומות אשר קיים פער עמוק בין הרצוי למצוי בהשגת הזכויות החברתיות במדינה דמוקרטית.." – ואגיד שאנחנו יכולים להיות מה שימלא את הפער הזה. הנתונים בהחלט מראים שבידינו הכוח הכי גדול לכל שינוי שנרצה לעשות! אך כרגע? אנחנו חלק מהפער הזה.

בהמון סמינרים על אחריות חברתית, והמקום שלנו בתור "צופים" נתקלתי במשפט הבא שתמיד הוביל לדיון שמציף ומכיל בתוכו המון שאלות: "אני רוצה להביע התנצלות, התנצלות על כך שאני עדיין צופה. הארץ רועשת, סוערת כספינה בלב ים גועש ורוגז - ואני עדיין מתבונן, עדיין צופה".

 המחאה החברתית 2010

 לא משנה כמה חניכים היו לי, אילו תפקידים מילאתי בשבט, ומה עשיתי בשנת השירות שלי, הבנתי שהייתי צופה מהצד. והיום אני נמצא בעמדה אחרת. ובתור צופה, אני קורא לכולכם ולכולכן לבוא, ולהטיל ספק! קורא לכם להעז לשאול את השאלות, גם הקשות ביותר, ולדעת לענות לשאלה שכל כך פשוט לשאול אותה: איפה את/ה רוצה לראות את התנועה שלך? האם התנועה שלנו דוגלת בחינוך בלבד ולא בעשייה חברתית?  
הגיע הזמן שנדע לענות על השאלות האלה, וליצור לעצמנו שיח משותף שכל צופה באשר הוא יידע לענות עליהן, ולהגיד מה באמת המקום שלנו כתנועת הנוער הגדולה בארץ!
כך או כך, אקווה לראות גם חאקי מתהלך לו ברחובות ומשנה סדרי עולם לצד החולצות הכחולות, בצד זה או אחר של המתרס.

בברכת חזק ואמץ,
אוראל שיינין
בוגר שבט המושבה בפ"ת הנהגת דן
ש"ש בשבט מצדה הנהגת דרום


הפגנה של קהילת הלהטב נגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטי דצמבר 2013

 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה