zofim.org.il
  
 


 
מחלקת הגשמה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת הגשמה » ארכיון הכתבות » כתבה: נאום הש''ש

תמונת מגזין נאום הש''ש פורסם על ידי מחלקת הגשמה
בתאריך 5/6/2014
בכתבה זו צפו 2956 גולשים

כבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ורעייתו הגברת שרה נתניהו, יושב ראש תנועת הצופים מר אלי בן-יוסף, מזכ"ל תנועות הנוער מר נפתלי דרעי, ראש מנהל חברה ונוער מר ארז אשל, ראש יחידת הנח"ל והמכינות הקדם צבאיות- הגב' חביבה סולומון, חברי הדרג המתנדב ומטה התנועה, צוותי הנהגות, הורים, אורחים יקרים וחברינו הש"שינים

 שלום לכולם וערב טוב.

אני גילי דואק מקומונת הדר בחיפה

אני שחר לוי מקומונת ערד

לכבוד הערב הזה התבקשתי לכתוב על החוויה של השנת שירות. אני לא יודעת איך מסכמים חוויה כזאת אדירה, אני די בטוחה שאין מילים שיכולות לתאר אותה, שמי שלא חווה שנה כזאת לא יכול להבין מה זה אומר, ובכלל לא בטוחה שאני רוצה לסיים אותה. השנה הזאת הייתה ללא ספק השנה המשמעותית בחיי.

כשרק נכנסתי לשנת שירות חשבתי לעצמי "מי נתן לחבורה של בני 18 לגור יחד?", לקח לנו זמן להבין שאם לא נבשל לעצמנו לא יהיה אוכל, להבין שכדאי לנו לנקות, גם אם זה רק מידי פעם ולהבין איך בכלל מנהלים משק בית, אבל בעיקר לקח זמן להבין שהקומונה היא גם הבית, לקחו לי כמה חודשים להבין שאנחנו כבר לא בני 18, שגדלנו והתבגרנו.

במהלך השנה הזאת גילינו את עצמנו, את היכולות שלנו, וגם את המגבלות, את החוזקות ואת החולשות. זאת הייתה שנה של התנסויות וטעיות, הצלחות וכישלונות, שנה שבה אנחנו סללנו לעצמנו את הדרך. אצל כל אחד ואחד מאיתנו השנה הזאת הייתה שונה לגמרי, ועדיין קצת דומה.

בשבילי השנה הזאת הייתה לקום כל בוקר ולעלות על חאקי, להכיר כל ילד שאני עוברת לידו בשכונה, ולהיות מעורבת בחיים של הילדים מהשכונה- להקיף אותם מכל עבר, בבוקר בבתי הספר ובחונכויות, אחר הצהריים במרכז הנוער או בפעולות, בשיחות עם המורים שלהם, המחנכים והיועצים שלהם, בשיחות איתם. במהלך השנה הזאת הבנתי שיש לי כוח השפעה, שאני יכולה לשנות את העולם, גם אם זה מתחיל בלשנות את האוכל שמחלקים לנו בימי שינשינים או באופן כללי בתנועה. הבנתי כמה קל זה להגיע ללב של ילד וכמה זה קשה לפעמים לעזור לו ויותר קשה מזה לגרום לו לעזור לעצמו. במהלך השנה הזאת הבנתי שאני חלק ממשהו שיותר גדול ממני, כשישבתי עם כל הגורמים הפועלים בשכונה.
בשבילי השנה הזאת הייתה להרגיש משמעותית כשאני יושבת עם בחדר עם אנשים שכולם בו גדולים ממני בלפחות 10 שנים ועדיין מקשיבים למה שאני אומרת ולהרגיש משמעותית יותר כשחניכים שואלים אותי מה הם היו עושים בלעדיי. בשבילי זה היה לגייס קבוצת חניכים כשחשבתי שבחיים לא אצליח לעשות את זה. בשבילי זה היה להוסיף  לעצמי התנדבות שלא קשורה לשאר הקומונה או למצוא איפה אני יכולה הכי להשפיע.

בשבילי השנה הזאת הייתה לעבור את הכל עם חברי הקומונה שלי, לראות אותם בכל מצב, בכל צורה, להישאר איתם ערה חצי לילה גם בשביל הדברים השטותיים ביותר, לריב על מי צריך לשטוף כלים ולזרוק את הזבל ולנקות ולעשות קניות. בשבילי השנה הזאת הייתה להעיר חברי קומונה שנרדמו בסלון מרוב תשישות כדי שיעברו למיטה, לעזור לחבר קומונה במשהו שלא קשור אליי כלל, לתמוך בהם ולדאוג להם כשהם עסוקים מידי כדי לעשות את זה לבד. בשבילי לעשות שנת שירות זה להבין שאם אתה רוצה להגיע מהר אתה תלך לבד, ואם אתה תרצה להגיע רחוק אתה תלך ביחד, כפי שחברת קומונה שלי לימדה אותי.

השנה הזאת לא הייתה קלה, לא לרגע, היו לכולנו רגעים קשים, רגעים שבהם הבנו שיש דברים שאין ביכולתנו לשנות, רגעים שבהם חניכים ניגנו על כל מיתר אפשרי, רגעים שבהם היה קשה להתנהל עם הקומונה ורק חיפשנו לברוח, רגעים שבהם רצינו הביתה, למשפחה ולחברים, רגעים שבהם שאלנו את עצמנו למה יצאנו לשנת שירות בכלל.  אבל יותר חשוב מהרגעים הקשים היו הרגעים המדהימים. רגעים שבהם ראינו שכל הזמן הזה הצלחנו לשנות משהו, קטן ככל שיהיה. רגעים שבהם הבנו שאנחנו יכולים להזיז הרים, שאנחנו יכולים לשנות את העולם, אם רק נרצה. רגעים שבהם ראינו את חניכים שלנו עושים דברים שלא האמנו להם, שהפתיעו אותנו, רגעים שבהם אנחנו הפתענו את עצמנו, רגעים שבהם ראינו שהדם והיזע היו שווים את הכל, רגעים שבהם הבנו שבלעדינו היה פה שונה. אבל הכי חשובים הם הרגעים שבהם הסתכלנו סביבנו וחשבנו לעצמנו שאין מקום שבו אנחנו מעדיפים להיות.

ובמהלך כל השנה הזאת אנו מקבלים ליווי צמוד מהתנועה, כדי להפוך אותה לשנה מוצלחת ביותר, אנחנו מקבלים ליווי שעוזר לנו גם בפאן המקצועי וגם בפאן החברתי בקומונה, רכזי דרך ההמשך מההנהגות ורכזי הגרעין שמלווים אותנו, הינם אנשים מקצועיים ביותר! במהלך השנה המלווים עזרו לנו בדילמות רבות בתוך העבודה והמשימה שלנו, ידענו שאנו יכולים להתקשר אליהם בכל שעה ולקבל את התשובה הטובה ביותר.. גם בתוך הקומונות נפתרו בעיות רבות בזכות המלווים, לא היינו יכולים להסתדר טוב כל כך בלעדיהם!

אנחנו רוצים להודות לכם באופן אישי ולהזמין אתכם לקדמת הבמה:

נועה קליימן

הנהגת צפון

ג'נה אלבז

הנהגת צפון

דורון גליה

הנהגת צפון

ליטל מרזוק

הנהגת ירושלים

נעה בינדר

הנהגת חיפה

לירון בר דוד

הנהגת חיפה

רעות אלחרר

הנהגת שרון דרום

עמית אבן

הנהגת איילון

עדי ארמוני

הנהגת דרום

ליאת הופמן

הנהגת דרום

גיא סונסינו

הנהגת תל אביב-יפו

גילי ששון

הנהגת החוף

צליל יחזקאל

הנהגת שורק

ניקול חנובר

הנהגת שרון צפון

יואב ברוור

הנהגת שרון צפון

רון לרנר

הנהגת רמת גן

סטיבן בלונורוביץ

הנהגת דן

שי אלדר

גרעין במדבר

מאיה קורנברג

גרעין קק"ל

יעל גלדסטון

גרעין עתיד

יואב קיגל

גרעין מרל"צ

איתי רוטשילד

גרעין תמורה

שי רוזנפלד

גרעין תמורה

עדן קרמר

גרעין אנת

שירה גיגי

גרעין צופי ים

 אנו עומדים היום בטקס סיום השנת שירות ורובינו מכחישים שזהו הסוף של השנה הזאת. אך ממש בקרוב כולנו כבר נעשה סלפי על מדים, והפעם הם לא יהיו מדי חאקי. אז מה ניתן לאחל לנו בהמשך דרכנו? אנו מאחלות שכל אחד ואחד מאיתנו יימצא בצבא את המקום שמתאים לו, מקום שבו הוא מרגיש משמעותי. אני מקווה שאתם כמוני מרגישים שאנחנו יוצאים מהשנה הזאת מוכנים לכל מה שיש לעולם להציע, שהשנה הזאת נתנה לנו את הכלים להתמודד עם כל מה שלפנינו, שלא נוותר לשנייה כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. אני מאחלת לנו להישאר בעלי השפעה בחברה שלנו, בין אם בתחום התעסוקה שלנו ובין אם בזמנינו החופשי. יש לנו את היכולת ואני מאמינה שטמון בנו הרצון, הרצון לשנות, להשפיע, להיות משמעותיים, והחשוב מכל הרצון שלנו להפוך את העולם הזה למקום שבו טוב.

ולסיום רק נגיד תודה, תודה ענקית לכל מי שבלעדיו לא יכולנו לחוות חוויה כה משמעותית שתישאר איתנו לכל החיים, תודה למחלקת הגשמה, להנהגות שתמיד תומכות בנו, למלווי הקומונות שכמו שציינו לא היינו מצליחים בלעדיהם, ולכם ההורים כמובן, בלי תמיכה מהבית לא היינו יכולים להיות כל כך מאושרים.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה