zofim.org.il
  
 


 
אתר דעות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר דעות » ארכיון הכתבות » כתבה: ציונות בצופים

תמונת מגזין ציונות בצופים פורסם על ידי רותם פירסטטר
בתאריך 23/4/2014
בכתבה זו צפו 2841 גולשים

מאז כיתה ח' רובנו יכולים לדקלם בעל פה את ארבעת ערכי הליבה של תנועת הצופים: מעורבות חברתית, רב תרבותיות, דמוקרטיה, ו.. נו מה היה האחרון? עד שמישהו נזכר: זהות יהודית!
כך גם בדרך כלל אנו המדריכים במשך השנה, לא ממש שמים דגש על הנושא, אך מדי פעם נזכרים בימים מיוחדים לעם כמו יום הזיכרון לשואה ולגבורה או יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
יש גם כאלה שטורחים ועושים פעולה לכבוד חגי תשרי, אבל לרוב זה כי יש יותר רעיונות להפעלות: להוציא תפוח מגיגית דבש, תופסת זנבות כי נהיה לראש ולא לזנב, בניית סוכה צופית, משהו משמח כי שמחת תורה ולבסוף משהו נוגע ללב על סליחות כדי לסיים את הפעולה באווירה מרגשת.
ואז עשינו את שלנו. לא?
באתר הצופים כך מגדירים את ערך הליבה, זהות יהודית:

"זהות הינה מרכיב אישיות חשוב באדם, כך כתנועת נוער ציונית בישראל נבקש להעמיק את הקשר עם אורח החיים ומושגים בסיסיים בדת היהודית וביניהם: מעגל החיים, סמלים, ארון הספרים היהודי, ערכים, חגים ומועדים."

תנועת נוער ציונית בישראל? ומה אנחנו עושים בתור תנועת נוער ציונית? אפילו כשיוצאים אשכרה לשטח, להרגיש את ישראל ולאהוב אותה דרך הרגליים, לראות במו עינינו את יופיה של הארץ, כמעט ולא מדברים על הקשר שלנו אליה. כשהראשגד"ים נותנים רשימה של אופציות לפעולות להכרת הסביבה להעביר לחניכים לרוב הם על הפרחים, הצמחים, האקלים- לא שכל זה לא חשוב- נהפוך הוא. אבל איך אפשר לטייל פעמים רבות כל כך בירושלים בלי מילה על הקשר ההיסטורי שלנו אליה? על החשיבות והעוצמה שיש בעצם כך שאנו מטיילים בה? באופן אישי פעמים רבות טיילתי במסגרת התנועה בירושלים, וגם בגילאים מאוחרים יותר לא דיברנו על המקום ומשמעותו.

אנחנו הולכים ומאבדים את עצמנו. את הקשר שלנו למשהו גדול יותר.
אני יכולה לומר בביטחון מוחלט שכל מי שנכנס לתנועת הצופים למספיק זמן, לא היה אותו אדם שהיה אילולא היה מצטרף לתנועה. בהחלט חושב יותר, מעורב יותר, אפילו טוב יותר. אבל ציוני יותר? לא.
יש שיח על כל כך הרבה דברים, אבל לא על המהות שלנו כאן. על מה זה ציונות כיום, ואיך זה נוגע לנו? מה המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית? מה המשמעות של המעורבות החברתית שלנו במדינה הציונית? של דגל ישראל שכולנו נושאים מכיתה ד' על החאקי? מהו החופש שלנו כחברה ציונית ולאן עלינו לחתור ולהוביל את החברה?

החברה החילונית שאני חיה בה גורמת לי קצת לפחד. לפחד מכך שהכל יעלם, כי כשזה כבר לא כל כך נורא שעל המוצר לא כתוב "כשר לפסח", וכשמכינים אוכל לכולם בטיול והבשרי קצת מתערבב עם החלבי אז מעלימים עין, ולאף אחד לא אכפת מה נשתנה, ושומעים בלי הפסקה משפטים כמו "הם סבלו במדבר, למה שאני אסבול עכשיו?" ,ולא חושבים פעמיים על שום טקסט בהגדה, או לא קוראים אותה בכלל, כשירושלים הופכת לסתם עוד עיר, שהדבר היחיד שעולה כשחושבים על חנוכה זה כמה קלוריות זה יעלה לי (אולי קצת בצדק) ואח"כ בחתונה כשאומרים "אם אשכחך ירושלים" כאשר שכחנו אותה כבר מזמן.
"והגדת לבנך"- מי יגיד לדור הבא? מה יעיר אותם? מה יעיר אותנו?

זה לא קשור לאמונה באלוהים. זה קשור למסורת, לחשיבות של השמירה על המסורת, לחשיבות של השמירה עלינו כאן, בארצנו. זה קשור כי חשוב שנדע למה אנחנו כאן. לפני שנגיד לחניכים. ושנדע בעצמנו למה חוגגים את החגים ולמה אוכלים ראש של דג ולמה מארחים בסוכה ולמה עושים פורימון. אם חוץ מלבנות קרוסלה מטורפת וספינת פיראטים משוגעת וגלגל ענק לא נדע לספר על מה כל השמחה, אנחנו חסרי משמעות.



אז החניכים שלנו יהיו מגובשים יותר, מעורבים יותר, טובים יותר, יבנו טוב יותר.
בואו ניתן להם גם את האפשרות לבדוק למה הם כאן!
שהם ידעו לספר לחברים שלהם למה לא אוגנדה!
שהם ידעו לספר לכל החברים בכיתה על שם מי הבית ספר שלהם, על למה דווקא ירושלים, על למה דווקא הם כאן ועכשיו.

אז מה אפשר לעשות?
- קודם כל לקרוא בעצמנו, ולענות לעצמנו, או לפחות לנסות על השאלות שצצות בנושא
- לקיים מדיי שישי קבלת שבת, כיפיית ומותאמת לגיל החניכים, עם הדלקת נרות, ואפילו קידוש עם תירוש וחלה.
- לקחת כהזדמנות את חגי ומועדי ישראל ולגעת בנקודות עמוקות ומאתגרות יותר את החניכים- וגם אותנו המדריכים
- כשמביאים ציטוטים לסיכום לדבר עליהם, להוסיף גם ציטוטים של גדולי היהדות והציונות ומה יש להם לומר על הנושא. ככה שהחניכים יכירו קצת את האנשים
- פינות הידעת בנושא מנהיגים ציוניים, יהדות, הקמת המדינה
- לדבר על המסורת היהודית, על למה צריך לשמר אותה אם בכלל
- אם החלטתם שצריך לשמר אותה, לחשוב איך אתם עושים את זה
- להסביר על ארון הספרים היהודי, לבחור דילמות או קטעים מעניינים (לא חסר!) ומותאמים לגיל החניכים ולדבר עליהם
- לעשות גם פעולות בנושא ציונות, ולדבר על האנשים הגדולים והמעשים הגדולים שנעשו כאן
- לשים דגש בפעולות גם על ערכי היהדות, ולדבר עם החניכים על מה הם בכלל ערכים אלו
- כשיוצאים לטיול לא לפספס את הקשר שלנו למקום
- והכי חשוב: לא לוותר לעצמנו, להתעמק בנושא ולהעביר אותו הלאה לחניכים.


זה רק מה שעלה לי לראש, בטוחה שיש עוד הרבה לאן לקחת את זה,
אם תרצו אין זו אגדה!

חג פסח שמח J 

רותם פירסטטר, כיתה י"א, מדריכת ח', בשבט איתן הנהגת שרון דרום

ומה דעתכם בנושא? 
מסכימים עם רותם?
הגיבו לכתבה זו

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה