קוראים לי שי נמרודי ואני בכיתה יא’ בשבט גלים. לא שבט גלים בחיפה,אלא שבט גלים בהנהגת צבר. הנהגת צבר היא הנהגה של תנועת הצופים העבריים שפועלת בארצות הברית, מערב אירופה ואסיה - במקומות שבהם יש קהילה ישראלית גדולה. שבט גלים פועל בסאן דייגו קליפורניה.

 בזאת הסתיים שיעור היסטוריה להיום, בואו נעבור לדברים יותר אישיים ומעניינים.

מאז שאני זוכרת את עצמי, הצופים הם חלק גדול מחיי. כבר כשהייתי בכיתה ב’, כשאחי התחיל ללכת לצופים, פינטזתי על היום הגדול שבו אזכה להיות בצופים ולהיות מדריכה. כשהגעתי לכיתה ד’, סוף סוף התחלתי את דרכי בתור צופה בשבט הדר ברעננה. לבשתי חאקי , למדתי לקשור עניבה, ויצאתי לטיול פתי”ש שבו נפלתי 36 פעמים (כן, ספרתי, בשלב כל שהוא זה נהיה משחק קבוצתי לספור כמה פעמים שי נופלת).  התמדתי כל שלישי ושישי במשך שלוש שנים ובאתי לכל פעולה, כל טיול, וכל מחנה. כשהייתי בכיתה ו’ ההורים שלי הושיבו אותי, את אחי ואת אחותי  ואמרו לנו שאנחנו עוברים לסאן-דייגו.

 מה? מה לי ולסאן דייגו? פשוט לא הבנתי. אחי ברח מהבית, ואחותי בכתה מתחת לשולחן, ואני בתוך בלבול של מחשבות הצלחתי איכשהו לקלוט שאין יותר צופים...

אין יותר צופים?!?!?!?!!?!? מה?! ההורים מיהרו להגיד-- “אל תדאגו! עוברים