zofim.org.il
  
 


 
שבט הדר
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט הדר » כתבה: אז למה כדאי להדריך בצופים?

תמונת מגזין אז למה כדאי להדריך בצופים? פורסם על ידי עומר שטרוזמן
בתאריך 30/5/2013
בכתבה זו צפו 6309 גולשים

 להיות מדריכה זה לבוא לפעולה אחרי שנכשלת במבחן במתמטיקה בבוקר, להרגיש שאין לך כוח ואז לראות את החניכים שלך נכנסים לשבט מחייכים ולקבל מוטיבציה.

זה להתבאס לשבוע שהפעולה לא עברה טוב ולשמוח שנה שלמה שהחניכים אמרו לך שהיה כיף פעולה.
להיות מדריכה זה להתרגש מכל סמס שהורה שולח לך שהילד חזר עם חיוך, זה לראות את החניכים שלך באים פעם ראשונה על חאקי ולהרגיש הכי טוב עם עצמך בעולם.
זה להרגיש את החניכים שלך, לאהוב אותם. להבין אותם, להצחיק אותם ולהראות להם שאת כועסת ממבט אחד בעיניים.
זה להתפעל מכל דבר, זה להתרגש שהם מכינים לך צמיד מחוט ששכב על הרצפה 7 שנים ואלפי נעליים צופיפינקיות מסריחות דרכו עליו.
זה להתחיל להעביר את הפעולה ולחכות שכל דקה תעבור, או להתחיל את הפעולה ופתאום הראשגד בא להגיד לך שהיא נגמרה ואת בשוק כי אתה באמצע מנצחת את כולם בכדורגל. זה ללמוד מהם משחקים חדשים, סלנג של ילדים קטנים.
זה לעזור להם שהם באים עצבניים על ההורים שלהם מהבית למרות שבדיוק אתמול בלילה רבת עם ההורים שלך על זה שאתה כל היום בצופים.
זה להכין מושמושים בהפסקות ואיכשהו את מוצאת את כל הכיתה שלך פתאום כותבת על בריסטול כתום "כל הכיתה בצופים" למרות שכל היום הם יורדים עלייך כמה שאת חסרת חיים, זה לראות את כל ה16 מתלבטים מה לעשות עם המושמוש, 15 זורקים לפח ואת כל כך עצבנית ונשבעת לעצמך שאתה לא מכין מושמושים יותר בחיים, אבל לראות את הילד הקטן הזה שפתאום דוחף את המושמוש לתיק בלי שאף אחד יראה וזה מה שמרגש אותך וגורם לך להכין את המושמושים המכוערים והקטנים האלה כל פעם מחדש.
זה להיות בצוות, גם שבא לך וגם שלא בא לך, לראות את החברים שלך מהצוות השני יוצאים למסעדה שאת תקועה בבית של הראשגד בישיבה על הקבוצה שלך ועל כמה שלא טוב, זה להיות חולה ולדעת שהצוות שלך יעביר את הפעולה במקומך כי בשביל מה יש חברים?
זה להיות הילדים האלה שבאים לטיול שנתי ומתקנים את המדריך של הכיתה על דברים שהוא אומר ולרחם עליו שהכיתה שלך צוחקת על כמה שהוא חננה.
זה לסיים שנה בצופים שכל לילה אמרת לעצמך למה אני צריכה את זה?! אבל שמגיעות השיחות שיבוצים את מתחננת לרכזת הדרכה שתיתן לך להדריך עוד שנה
.

זה לקבל עוד משפחה, זה לברוח באמצע ארוחות משפחתיות כדי ללכת לשבט ולאכול פיצה עם השכבה שלך ולצחוק משום דבר.
זה לעמוד בפסטידר, להסתכל על ההורים שכל היום את כועסת עליהם שהם מסננים אותך ולא עונים לך לסמסים ולצרוח "שכבג הדר זו משפחה!!!".
זה להכיר את הילד ההוא שאת היית בדיוק כמוהו בגיל שלו ולדעת בדיוק מה עובר עליו, לחזור הבייתה לחשוב עליו ולהזיל דמעה.
 זה לראות את הראשגד שלך כמה שהוא עובד קשה ולהעריץ אותו כלכך, לראות כמה מעריכים אותו וכמה אומרים "וואווו אתה ראשגד", ותכלס אתה בלב שלך יודע שאין דבר יותר משמעותי, מלמד, כיפי וטוב מלהדריך, שהאנשים שלא בצופים לא מבינים כלום - אז שיתלהבו!!! שיבואו להיות ראשגדים בעצמם.
זה לעמוד יום לפני הבגרות מול החניכים שלך ולשכוח שיש לך בגרות.
זה להתנדב להיות ראש מפעל למרות שאת יודעת שאין לך זמן לזה ושהשעות שינה שלך ששואפות לאפס, יגיעו לאפס.
זה ללכת לפעולה עם חום, כאב ראש, צינון, שפעת, קביים ולשכוח מכל אלה בזמן של הפעולה.
זה להגיד לחניכים שלך כל יום מחדש כמה את מתאמצת וכמה הם לא מעריכים אותך, ושאתה חושב על סוף המחנה קיץ את בוכה כמו תינוקת.
זה להסתכל על סרטונים של שנת שירות והמשלחת לארצות הברית ולדעת שאת יכולה להדריך שם.
זה לדעת שאת יכולה להדריך בכל מקום, בכל זמן, ובכל הגילאים.
זה להיות בחבר'ה הכי טובים בעיר שלך, שיש לך עוד 5 חברים הכי טובים וזה מספיק לך. זה לשבת בל"ג בעומר לראות חניך בדרך ולהתחיל לדבר איתו על כמה גדולה המדורה שלו למרות שאת מחזיקה את המנגל וכל החברים שלך מחכים לך.
 זה להתקשר לחניך ולשיר לו היום יום הולדת כשאת מבקשת מהמורה שלך לצאת לשירותים כי את חייבת דחוף!!

זה להתרגש, לחוות, להתנסות, ולהיות גאה בעצמך.
כן אני בכיתה י' ויש לי בגרויות ומבחנים, אבל אני מדריכה כל שלישי שישי !!!
זה לאהוב את ההדרכה מול החניכים ואת ההשפעה עליהם, ולכן את פחות מתלבטת בין רישגוד להדרכה כי את מבינה איך ההשפעה שלך על החניכים היא הכי גדולה שאת עומדת מולם.
זה לרצות להפוך את כל הגדודים למשפחות, את השבט שלך לבית חם ובגלל זה אתה ממשיך להדריך וגם אחרי השמינית שלך אתה תדריך שכבה.
ברור שלהיות ראשגד זה משמעותי וזה אדיררר ואתה מלך וזה באמת כל כך כיף, ושאתה פעיל בחזות קהילה או מחסן אתה תורם המון לשבט ואי אפשר שבט בלי פעילים שאכפת להם מהשבט, אבל אין , פשוט אין כמו להדריך.

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה