zofim.org.il
  
 


 
גרעין נח
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » גרעין נח"ל - חיפה » כתבה: סוכר הארץ

תמונת מגזין סוכר הארץ פורסם על ידי גרעין קרמבו
בתאריך 14/2/2012
בכתבה זו צפו 4900 גולשים

אנחנו חיים כאן ציונות מהסוג החדש, אנחנו קמים בבוקר בקיבוץ, שממנו אפשר להשקיף לעזה. אנחנו עובדים בעבודות חקלאיות, בתנובת הארץ ובחינוך, כי אנחנו מאמינים שיש מטרות שלמענן שווה להתגייס.
התחלנו בנפרד, גדלנו כולנו בתנועת הצופים, התחנכנו וחינכנו על פי ערכיה. בסיום י"ב ידענו, זה לא נגמר, ובחרנו לצאת ולהיות השינוי שהיינו רוצים לראות בעולם. כולנו בוגרי שנות שירות מגוונות: הדרכה בפנימיות, ליווי כיתות בבתי ספר, ריכוז והקמת שבטי צופים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית , עבודה עם נוער בסיכון ועוד.
במהלך השנה ראינו שמוטיבציה גבוהה וניסיון נרכש מצליחים להוביל ולקדם שינוי חברתי משמעותי. הכרנו בסמינרים של הנח"ל בהם גילינו שאנחנו לא לבד: כולנו אנשים שבוער בהם הדחף לפיתוח ועשייה , שמאמינים בכוחה של קבוצה.

התגבשנו כקבוצה, שמתבססת על אידיאולוגיה משותפת , אף על פי שחברינו כבר מתקדמים במרוץ לחיים הבוגרים ועומדים לסיים את שירות החובה שלהם בצה"ל, בחרנו לדחות את מועד גיוסינו בחצי שנה נוספת על מנת לעבוד בקיבוץ ספר, בעוטף עזה, למען פיתוחו והגשמת החלום הציוני שלנו.
כל אחד מאיתנו, נותן את תרומתו האישית לקבוצה ומקבל לפי צרכיו, תוך התמודדות עם הקשיים הכרוכים בכך, וכל זאת מתוך הבנה עמוקה שאף אחד פה לא לבד וכוחנו נובע מתוך היותנו ביחד.
מיכל ברששת, מאובחנת בסכרת נעורים מגיל שבע, לימדה אותנו שיעור יוצא דופן: ישנם דברים בחיים שאינם מובנים מאליהם; אפילו כשחושבים שאתה לא מסוגל להיות כמו כולם, אתה יכול להיות משמעותי ואף פנומנאלי בדרכך. ולמרות השוני בין האנשים אפשר להצליח, לראות ולעזור גם לאחרים.
הרי, הבחירה הפשוטה והבנאלית שיכלה לבחור בה היא הימנעות ממחויבות ואחריות לחברה שאומרת לה שבגלל סכרת נעורים היא פטורה מתרומתה למשימה הלאומית.

ערכיה של מיכל מלווים אותנו בחיי היומיום שלנו. ההבדל בין "צריך" ו"חייב" לבין "יכול" ו"רוצה" הוא זה שיכול להפיל קבוצה או להרים אותה הכי גבוה.
דווקא משום שהיא כזה חלק אינטגראלי בקבוצה קשה לנו לראות את עצמינו ממשיכים במסלול בלעדיה.

מעבר לקושי, אנחנו רואים במניעת גיוסה של מיכל למסלול הנח"ל כגרימת עוול לפרט שרוצה לתרום בחברה, שבה שליש מהאזרחים שעל פי החוק מחויבים לשרת, משתמטים מאחריות.
יידועה של מיכל על החוזר החדש באגף המתנדבים, שמונע ממנה לשרת במסלול הנח"ל, נעשה לאחר שכבר החלה השתלבותה במסלול, השתתפה בכל הסמינרים ונערכה לפרק השל"ת. נחישותה בנוגע למסלול הובילה לכך שבצעד אמיץ הגישה דח"ש לחודש מרץ 2012 על מנת להתגייס ביחד איתנו.
במקביל, עתרה אינספור פעמים לאגפים השונים בצבא: תא מתנדבים, לשכת הרמטכ"ל, נציב קבילות החיילים, מדור הנח"ל, האגף הביטחוני-חברתי ובפרט, לקצין הרפואה הראשי.
כל האגפים השיבו שאין ביכולתם של שני אגפים לטפל בעת ובעונה אחת באותה הבעיה, מלבד לאגף קבילות החיילים שהגיב בעל-פה, טלפונית, שאין ביכולתם לסייע ולכן נאלץ לסגור את קבילתה.
בריאיון אצל יואל לוי, ראש מדור הנח"ל, נאמרו למיכל ההתניות, עליהן לא ידעה לפני כן: אין ביכולתה לשרת בבסיס שאין בו רופא 24 שעות ביממה ובמרחק של חצי שעה מבית חולים.
אנחנו יודעים שיש מקרים חריגים ואף, שחיילת חולת סכרת משרתת כיום בסיירת מטכ"ל, חוד החנית של צה"ל, אף על פי ההתניות הנ"ל, שנחקקו בטרם גיוסה.
בנוסף, ידוע לנו על חיילים חולי סכרת בשלבים שונים, במסלול הנח"ל.
מיכל מבקשת שהצבא יכיר בה כחיילת במסלול הנח"ל, גם אם היא תתנדב לתפקיד שאינו קשור לנח"ל, במשך שנה וחצי, ולאחריו תצטרף אלינו לפרק המשימה הלאומית ותמשיך להגשים ביחד איתנו את החלום הציוני הרענן והמשותף.

עמוס עוז אמר: "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף - אז יש לו כפית."
אנחנו מבקשים מכל הנוגעים בדבר, אנא, אל תיקחו לאדם שרוצה לתרום כמיטב יכולתו את הכפית שלו.
גרעין קרמבו, מחזור ש"ט בנח"ל

קיבוץ כיסופים 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה