zofim.org.il
  
 


 
שבט רשפים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט רשפים » ארכיון הכתבות » כתבה: מאז שעזבתי....

תמונת מגזין מאז שעזבתי.... פורסם על ידי צוות מרכזים...
בתאריך 17/1/2007
בכתבה זו צפו 2091 גולשים
מאז שעזבתי....

 

...עברו כ- 8 חודשים בערך מאז שעזבתי את השבט.

חצי שנה וקצת... הרבה זמן אה?

הרבה זמן.

רק עכשיו נפל לי האסימון.

ואני מבינה איזה שטות זאת הייתה...

 

הייתי חניכה מכיתה ח', הגעתי, כמו כולם אני משערת, לתקופת ניסיון ומיד, כמו כל דבר חדש שאני נכנסת אליו- נדלקתי.

הצופים היו כל החיים שלי. בכיתה ט' הייתי חניכה ממושמעת, הגעתי לכל הפעולות, הערצתי את המדריכות שלי וחלמתי כבר להדריך.

בכיתה י- הדרכתי ד' בנות. הייתה לי קבוצה מדהימה של בנות איכותיות ובוגרות לגילן שהעריכו אותי ואני אותן. צוות משגע.. ראשג"דית מהסרטים..הכל טוב.

חצי השנה הראשונה של כיתה י, אני חושבת שהייתה התקופה המאושרת בחיי. נכנסתי להדרכה כל כך עם מוטיבציה ורצון טוב וכל שלישי ושישי מחדש הייתי משתוקקת מחדש לקבוצה שלי,לצוות ולשכב"ג. הייתי מאושרת.

בערך במרץ הגיעה נקודת השבירה שלי, נמאס לי. מוכר? כל מדריך חווה את זה מתישהו...

אחרי חצי שנה של שלישי שישי, ישיבות צוות, טלפונים לחניכים, פעולות, סמינרים טיולים- נמאס לי. והחלטתי לקחת ספייס מהכל, לא רק מההדרכה אלא מהצופים עצמם.

אמרתי לעצמי..כמה שבועות של שקט..ואני אחזור.

אלא שבניגוד למצופה, בשבועות האלה גיליתי את העולם שמעבר לצופים, והבנתי כמה הייתי שקועה בצופים עד שלא ראיתי שיש עוד דברים..עוד חברות, בנים , יציאות מסיבות... השלושה שבועות האלה עברו לי כל כך מהר, ולא רציתי לוותר עליהם.הכנסתי לעצמי לראש שאלה החיים שאני רוצה, כמו השלושה שבועות האחרונים, ופשוט בהחלטה אחת פשוטה החלטתי לוותר על כל מה שבניתי במשך 3 שנים... החל בקבוצה המדהימה שלי ותפקיד ההדרכה ועד להיות חלק מהשכב"ג שכל כך אהבתי...ולא הערכתי מהו עד שכבר הייתי בחוץ.

 

קיבלתי את מה שרציתי..שקט..ספייס...לימודים, חברים ויציאות- נטו.

וזה בדיוק  מה שהחיים שלי כוללים – וזהו.

יש אנשים ששגרת החיים הזאת מתאימה להם, ואני לא שופטת אותם. כל אחד ואורח החיים שלו.

אני הרגלתי את עצמי מגיל צעיר להיות פעילה ועסוקה..הייתי בכל החוגים האפשריים וברגע שנכנסתי לצופים וויתרתי על הריקוד, שהיה חלק נכבד מהחיים שלי.

ככה שברגע שעזבתי את הצופים, לא נשאר לי כלום.

 

אני כל כך מצטערת שעשיתי את השגיאה הזאת...אני מסתכלת על התמונות של השכב"ג והגדוד שלי ואני כל כך מקנאה בהם ורוצה לחזור להיות חלק מהם, ומכל הטיולים והמפעלים.

 

לכן אני כותבת לכם את הכתבה הזאת..והיא מיועדת לכל המדריכים שנמצאים במשברים במהלך תקופת ההדרכה שלהם. ולכל מדריך יש נקודת שבירה. החוכמה היא לעבור אותה ולא להיכנע לה. גם אם העולם שבחוץ, מעבר לצופים נראה הרבה יותר קל ויפה, זה לא נכון וזה דבר שתבינו רק אחרי שתהיו מחוץ לצופים ותצטערו על ההחלטה שלכם...

תעריכו את השכב"ג שלכם. זה עוד דבר שמבינים רק אחרי שעוזבים.

נכון שיש חברים בחוץ, ורוב האנשים בעצם לא שייכים לתנועות נוער ומאושרים גם בלי זה..

אבל השכב"ג הוא מין מגן שכזה, שאתה אף פעם לא נמצא לבד, כמו משפחה כזאת..

 

וזהו מצטערת שחפרתי לכם קצת...אבל החשוב הוא להבין, להפנים, ולא לעשות את הטעות שלי.

 

 

 

 

שכב"ג יקר....

זו כתבה מתוך האתר התנועתי שחשבנו שחשוב שתהיה גם באתר השבטי שלנו...

זוהי בדיוק התקופה שכולם קצת התעייפו, ולהרבה טיפה נמאס וקשה...

חשוב מאוד שתזכרו שתמיד יש ויהיו קשיים, בכל דבר שנעשה, והחוכמה היא להתגבר עליהם... יחד!

תדעו תמיד שיש לכם שכב"ג תומך מאחוריכם וגם אנחנו תמיד פה.... :]

 

-צוות מרכזים-

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה