zofim.org.il
  
 


 
אתר פסח בצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר פסח בצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: להדריך בטיול אתגר

תמונת מגזין להדריך בטיול אתגר פורסם על ידי בת רווה
בתאריך 2/5/2011
בכתבה זו צפו 8265 גולשים

להדריך בטיול אתגר? בשביל מה? ההדרכה היא לא אתגר מספיק?

וואו, כמה פעמים שמעתי את השאלות האלה. ולומר את האמת? אני עדיין לא בטוחה שאני יכולה לנסח להן תשובה מספקת. צאו מהסרט, הדרכה לא באה בקלות לאף אחד. כל מי שעבר שנת הדרכה אחת או יותר, או אפילו נמצא בעיצומה של שנה כזאת, יכול לומר כמה קשה להתנהל בתוך הדבר הגדול הזה שקוראים לו "הדרכה". יותר מזה, המנוסים מבנינו יוכלו לומר שהדרכה בטיול היא קשה פי כמה- נוסף על הישב"צים, הפעולות והרשמ"צים, נוספים גם פז"חים, פל"הים, צ'ופרים, התחייבות לדאוג שכל החניכים בסדר, שהם אוכלים, שותים, ישנים כמו שצריך, שלכולם יש כובע, מים, נעליים סגורות ועוד.
 
להדריך טיול אתגר זו לא חוויה שמתאימה לכל אחד, ממש לא. בגלל שהטיול הוא טיול הנהגתי כל דבר הופך לגדול יותר, מסובך יותר ומסורבל הרבה יותר. הישב"צים הם של צוותים גדולים (אם זה בפורום של צוות הגדוד שהוא של 9 אנשים בערך ואם זה בפורום של כל צוות הטיול שהוא של 50 אנשים בערך), הפעולות צריכות להתאים לכל סוגי החניכים מכל השבטים, הלו"ז צריך להיות ברור ומדויק, הניווטים צריכים להיות ידועים, הכל הרבה יותר קשה. בקיצור (ובכנות)- כאב ראש אחד גדול.
 
אבל ברגע שאתה מגיע לטיול אתה מבין בשביל מה עבדת כל כך קשה. עוד לפני שהנחת את התיק שלך, ששוקל לבד יותר מ-10 קילו, קופצים עליך חניכים בשאלות שונות "מי המדריך/ה שלי? המסלול קשה? מתי יוצאים?". אתה לוקח לעצמך שנייה כדי להתאפס, נכנס לראש של מדריך ומתחיל לקחת אחריות. "הגדוד הכחול אחווה מספר 2 לכאן!" לאט לאט אתה אוסף את החניכים שלך, חבורה של בין 10 ל-13 חמשושים נלהבים, רועשים ואנרגטיים, מציג את בפניהם את עצמך, המדריך שעומד ללוות אותם באופן צמוד בשלושה ימים הקרובים, ומקווה שהשארת רושם מספיק טוב כדי לרכוש את האהדה והאמון שלהם.
 
יוצאים למסלול הראשון. כמו בכל קבוצה/אחווה יש את החניך הביישן, יש את המנהיג, את המפונק, המופרע, המעמיס וכו', והקבוצה שלך לא שונה במובן הזה. בהתחלה יש מבוכה מסוימת, קרח שצריך לשבור בינך לבין החניכים, אבל אחרי שהבנאדם הראשון נופל או מחליק (ובמקרה שלי, כמובן שזאת הייתי אני) נשבר הדיסטנס ומתחילה להיווצר האווירה בתוך האחווה.
 
טיול האתגר הוא טיול אינטנסיבי- עמוס ודחוס, כמו תרכיז של כל החוויות האפשריות בטיול. במהלך שלושת הימים האלה כל אחד (גם אם במינונים שונים) נשבר, נהנה, צוחק, כועס, מתלונן, יוזם ופועל. לאט לאט אתה מגלה את היכולות של הילדים האלה, בסך הכל חמשושים. פתאום אתה מגלה שהחניך המפונק יכול ללכת ברבאק ולסחוף אחריו את כולם, שהחניך השקט יכול לקחת אחריות על האוכל ולהפעיל בצורה מושלמת את כל האחווה, שהחניך המופרע יכול לשבת איתך לשיחה רצינית ושהחניך העצמאי יכול לפעמים לרצות שתחזיק לו את היד. ועובר עוד יום, והחניכים עוברים התנסויות, ואתה תמיד מופתע מרמת ההדרכה שלהם, בין אם היא גרועה ובין אם היא מעולה. ואתה לומד להיות יותר חזק לא רק בשביל עצמך, אלא בשביל כל הקבוצה, כי אתה יודע שאם לאחד קשה- לכולם יותר קשה. ופתאום קורים דברים שלא ציפית להם (לדוגמה- גשם באמצע המסלול), והפעולות לא יוצאות בדיוק כמו שתכננת, אבל צריך להמשיך. ומגיע היום השלישי ואתה מבין שזהו, נגמר לך הטיול ככה בלי ששמת לב.
 
ואז אתה מבין שהיי, יש פה כמה חניכים שנגעו בך, שנקשרת לאחווה שלך. אתה מנסה להספיק את כל מה שאפשר עד למפקד סיום ואתה מרגיש שאתה מכיר את החניכים האלה כבר שנים. ואז מגיעים לפעולת סיכום וחניכים אומרים "לא רוצה", "לא רוצה שיגמר הטיול", אחרי שכל המסלול הם לא הפסיקו להתלונן על זה שקשה להם. ואתה חוזר הביתה (או לחלוץ הבטחה) ומקבל הודעות של "היית המדריך/ה הכי טובה בעולם, עשית לי את הטיול" ופתאום עולות לך דמעות בעיניים. על הכאב ראש ועל החניכים האלה שהכרת רק לפני 3 ימים, ועל זה שזה נגמר.
 
יולס, סמואל, דפנה, פינוקי, זרבו, גיימן, שרף, מודיעין 1, מודיעין 2, דקל וטלטול, אחוות דיפורטו המדהימים שלי, אין עליכם. הגענו ראשונים, וגם עם ניווטים- יאללה יא דיפורטו בלאגן!
 
בת רווה
מדריכת שכב"ג ומדריכת טיול אתגר 2011
שבט יהודה הנהגת ירושלים

* הערת מערכת: כתבה זו משתתפת בתחרות "כותבים ברשת 2011" נא הביעו את דעתכם באמצעות מערכת התגובות!

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 2 תגובות | הוספת תגובה


1. הדרכה באתגר
נכתב על ידי רון אלזמי משבט ירקון בתאריך 3/5/2011 בשעה 16:28
2. הדרכה באתגר
נכתב על ידי איתי פלדמן משבט שקמה בתאריך 4/5/2011 בשעה 23:18