zofim.org.il
  
 


 
אתר פסח בצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר פסח בצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: דרור לדמיון

תמונת מגזין דרור לדמיון פורסם על ידי איקא צ’יפמן
בתאריך 18/4/2011
בכתבה זו צפו 3067 גולשים
נכתב במקור על-ידי איקא צ’יפמן ופורסם כאן

לאחרונה חבר סיפר לי, על מקרה בו התבקש לתת הוראות הגעה למקום שאליו הוא מגיע לפחות פעמיים בשבוע. חברי זה מצא עצמו אובד עצות דווקא בגלל שהוא רגיל לאזור, הוא לא ידע כמה רמזורים יש בדרך ומתי העת לפנות ימינה ושמאלה. מכירים את ההרגשה?

בעוברה על פני להקת דרורים חשבה לעצמה עידית כצנלסון מאוניברסיטת תל אביב  "נו, מה כבר אפשר לחקור בהם" – כמו כולנו, היא רואה דרורים בכמות מכובדת מדי יום. לא מדובר בדורס גדול ומרשים, וכן לא ביצור קטנטן ויפהפה אלא בסך הכל  בדרור. אנחנו פוגשים אותו במרכזי קניות, ברחובות, בגב ההר ובשפלת החוף, בכל הפוגה ביום גשום ובבוקר של יום שרב נוראי. במבט ראשון הוא לא נראה כמו יצור מעניין במיוחד, אבל אם תאמינו או לא, הוא יכול לספק עבודה לא מעטה לחוקרי טבע. דר' כצנלסון אפילו עשתה עליו את הדוקטורט.  


צילום: זאב רוטקף
 
הדרורים נעלמו מהמאפיות
לפני שנים מספר, ימים בודדים לפני פסח, טלפונים מודאגים פקדו את התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע. היו אלה צפרים שעוברים בשגרת יומם על פני מאפיות אנג'ל ומאפיית ברמן בירושלים. "הדרורים נעלמו!" הם סיפרו "צריך לברר מה קורה כאן!". במקביל באותה תקופה בטיבועים שנעשו בתחנה, הורגשה עליה דרמטית במספר הדרורים חסרי הטבעות .
 
התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע ממוקמת בסמוך לכנסת ישראל. בתחנה עוסקים בטיבוע ציפורים על מנת לעקוב אחרי הרגלי הנדידה שלהן. ציפור שיר קטנה שנודדת מאירופה לאפריקה תעצור בירושלים ל"תדלוק" אחרון לפני שהיא יוצאת לחצות את הסהרה.  ציפור ששוקלת גרמים בודדים מסוגלת כמעט להכפיל את משקל גופה בפרק זמן קצר יחסית, והעובדה שהיא מסתובבת עם טבעת על הרגל מאפשרת לחוקרים לדעת, לפי המספר הסידורי של הטבעת, מתי היא נלכדה וכמה שקלה אז.  


צילום: זאב רוטקף
 
הדבר נכון גם לגבי ניטור האוכלוסייה המקומית. כאשר נתפסת ציפור לא נודדת, כמו בולבול, דרור או צופית היא עוברת את אותה סדרת בדיקות ומדידות, ומקבלת לבסוף טבעת אלומיניום עם מספר סידורי. כך שלאורך זמן נצבר מידע גם על גודל האוכלוסייה המקומית וגם על התמורות והתהליכים בה.
 
בפסח הדרורים לא אוכלים חמץ
נחזור לעניין הפסח והדרורים. כרגיל, ילדים הם אלה שנותנים את התשובות הטובות ביותר. אחד הילדים המתנדבים בתחנה, כיום מטבע מוסמך,היה זה שחיבר בין היעלמות הדרורים מגבעת שאול לבין העליה במספרם בתחנה. כנראה שהדרורים נאלצים לחפש מקורות אוכל חלופיים בפסח כי המאפיות הגדולות נסגרות, וכבר אין פירורים על הרצפה ליד אנג'ל וברמן. במילים אחרות – בפסח הדרורים לא אוכלים חמץ.
 
מי שיושב ומתבונן בלהקת דרורים יראה מחזה משעשע,יש להם חלוקת עבודה שמזכירה משפחה שמנקה את הבית לפסח.  בכל להקה יהיו כמה דרורים שאף פעם לא אוכלים לבד, אלא תמיד הולכים ונצמדים לאחד החברים שלהם. יצורים חברותיים כבר אמרנו? כשבוחנים את העניין בצורה מדוקדקת יותר אפשר להיוכח שהמניע הוא לא הרצון לשוחח על משהו בזמן האוכל. הדרורים ש"עוברים בין החבר'ה" הם בעצם סוג של טרמפיסטים. במקום לחפש אוכל הם הולכים למישהו אחר שכנראה כבר מצא משהו טעים. במילים מקצועיות, יש ביניהם יצרנים ויש ביניהם נצלנים. יש מי שיטען – בדיוק כמו אצל בני אדם.
אבל איך הם מתחלקים? מה גורם לדרור מסוים להיות דווקא נצלן או יצרן? לדר' כצנלסון היה רעיון, וכדי לבדוק אותו היא יצרה אמא. (בערב פסח בוודאי יש מי שמחפש עכשיו את הדרך להעתיק את הרעיון לבני אדם). האמא הייתה פוחלץ של דרור נקבה, שהייתה מצוידת בטפטפת כדי להאכיל את הגוזלים.
 
דר' כצנלסון יצרה שתי קבוצות. בקבוצה א -ברגע שגוזל הגיע לגיל שבו הוא מסוגל למצוא אוכל בעצמו ה"אמא" הפסיקה להאכיל אותו.בקבוצה ב-ה"אמא" המשיכה להאכיל את הגוזלים גם כשלא היה בכך צורך. וראה זה פלא – הגוזלים שאמא שלהם הפסיקה להאכיל אותם בשלב מוקדם היו ה"יצרנים" – אלה שחיפשו אוכל. אלה שקיבלו אוכל עד לשלב מאוחר יותר היו הנצלנים.אז מי אמר שלציפורים יש מוח קטן?
 
העניין הזה מעניין וחשוב מההיבט המדעי. נוכחות הטבע בתוך העיר היא סממן לבריאות הסביבה, ובכך כבר עסקנו בגליון הקודם. הדרורים הולכים ונעלמים מערי אירופה, כנראה יחד עם חלקים אחרים מהמערכת האקולוגית הכרוכה בהם, וזו כמובן תופעה מדאיגה בהיבט האקולוגי. אבל מעבר לכך הנוכחות של טבע בסביבה העירונית נותנת לאנשי הערים (יותר מ-60% מאוכלוסיית העולם) גם הזדמנות לעשות משהו שהוא לא מובן מאליו, בייחוד בעידן של אינטרנט ושל עשרות ערוצי טלוויזיה: ההזדמנות להתבונן. התבוננות שהיא יותר מבהייה במסך ושונה מאוד מכתיבת טוקבק. חופשת פסח היא הזדמנות לצאת לטייל מחוץ לעיר אבל גם בתוכה אפשר להתבונן בתופעות טבע שבמרחק נגיעה מאתנו כל השנה.
 
אולי לזה התכוונה לאה גולדברג: "למדני אלוהי ברך והתפלל, על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל....לבל יהיה יומי עלי הרגל".
 
למידע על פעילות התחנה בחופשת פסח: www.jbo.org.il
 

נכתב ע"י: איקא צ'יפמן, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, החברה להגנת הטבע.

אתר "צידה לדרך" - מעבר לידיעת הארץ

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה