zofim.org.il
  
 


 
אתר פסח בצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר פסח בצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: חסל סידור פסח

תמונת מגזין חסל סידור פסח פורסם על ידי בודה
בתאריך 14/4/2011
בכתבה זו צפו 3008 גולשים
נכתב במקור על-ידי אריה בודנהיימר ופורסם כאן

איפה אתם בפסח השנה? מי אצל מי? מי בא אל מי? אני לדודי ודודי אצלי? מי ליד מי. כל דיכפין ייתי ויבוא. אשתקד אצל הגיסים בצפון וקודם לאשתקד אצל המשפחה בשרון. והשתא?

כל דיכפין. כל דיכפין. קול דודי וקול דודתי כל הארץ ואשתו. כל דיכפין, כל דיכפין, קול ששון וקול שמחה. רבה! רבה! כל דיכפין, כל דיכפין וקול התור נשמע בארצנו. והתור משתרך במרכול. כל דבר בעשר. מכות, מכות. ייתי ויבוא, ייתי ויבוא. מי יבוא? מי יבוא? מבוא, מבוא. מבוא לסדר. בסדר בסדר. לא! לא! בסדר. אומרים לך לקנות כרפס ואתה שם פס.
 
"ד" התקשרה והזמינה אותנו לסדר. התקלה. היא שוב השיגה. אני לא נוסע לשום מקום ולשום "ד". מי מביא קפילטע, כאילו אין כבר אוויר להשלים לקפילטעפיש. "ש" תתחיל עכשיו עם הקניידלעך שרק היא יודעת, רק לה גילתה סבתא את המתכון, ושזה בכלל ידוע ולא צריך לחזור על זה כל שנה, שהיא, ורק היא מביאה קנידלעך.
 
זכרנו את השומים והבצלים שאכלו אבותינו במצרים והקנידלעך והקרפלעך והפלצלעך שהכינו סבתותינו בארצות אשכנז. וכדי שלא נשכח חלילה נחזור ונספר כל שנה מחדש, וכל המספר הרי זה משובח.
 
'אומרים לו להביא יין והוא מביא מיץ ענבים'. קמצן שכזה! ואם לא קמצן, פרובינציאל! 'חשבתי על הילדים' יגייס את רגישותו הפדגוגית. 'אז תשתה אתה ארבע כוסות מהאדום אדום התירוש הזה!' ועוד תתחנן לקצת קברנה'. 'והשנה קוראים גם אחרי האוכל-הארוחה-הסעודה-השולחן ערוך'' שב על יד אבא ונגמר הדיון'. הוי, באמת לא הייתם צרכים'. 'שים כיפה על הראש'. 'מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה'. 'עוד פעם הם מאחרים – פקקים פקקים'.
 
שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. אבא בא, סבא בא, אריה מכפר סבא בא. מי שבא ברוך הבא. רק שלא ישכח גם ללכת. הכנת כוס לאליהו? אולי תגלה להם כבר איפה החבאת את האפיקומן ושנוכל סוף סוף לגמור עם הסיפור הזה. חסל סדר פסח כהילכתו. ארבעה בנים, ארבע קושיות, ארבע כוסות, עשר מכות, שלוש עשרה מידות, שלושים וכמה אורחים, פקעת עצבים.
 
קרב יום-קרב יום, אשר הוא לא יום ולא לילה. הלילה הזה הלילה הזה. ארמי עובד אבי. ארמית - קושיא, דבריא, גדיא, השתא, אולי תראה לו איפה קוראים, הוא כבר מזמן איבד את הדף. שונרא, שונרא, ילד רע. רשע, רשע. – חכם בלילה תם מה הוא אומר? תעביר את החרוסת, תעביר את הדף, תעביר את המסר לסבא שידלג. תעביר את המצה זו על שום מה? נשתנה נשתנה. אני מת להשתין. תמתין תמתין. תפתח כבר את החלון, אי אפשר לנשום. ראית את אחותך, העבירה אצבע על המשקוף לראות אם ניקינו את האבק. אל תלכלכו, פשוט סימנתי שכאן בית יהודי כדי שמלאך המוות ידע ויפסח. דם, צפרדע, כינים, ערוב, - תעזוב! תעזוב!, חצוף שכזה, מביא מיץ ענבים ומטפטף על המפה מהקברנה סובניון.
 
מעשה ברבי אליעזר ורבי טרפון וכו' שישבו בבני ברק. מרק מרק, הגיע זמן מרק. רק עוד רגע אימא רק עוד רגע קט, את תמיד הורסת כשכבר כמעט. הוא בכוונה קורא לאט לאט. תפס תחת, תפס במה, תפסתי את דוד שמעון מנגב ידיים במפה. ביד חזקה ובזרוע נטויה הוא אוחז את הפולקע. אלוהים שלי, רציתי שתדע שאני כועס על שהדרת את משה מההגדה ושהענקת את הפולקע לדוד שמעון.
 
שמעו! שמעו!, יש לי חידה. מי שילב ידו בתוך ידה וחזר איתה להגדה. כל שנה, אבל כל שנה, יש לו חידה, חידה יחידה, אותה החידה. היחידה שעדיין שרה היא, שרה שרה שיר שמח על אישה נעלה, נעלה, נעלה שנעלה את הדלת בפני בעלה. לפתוח! לפתוח!, את הדלת לאליהו הנביא, שהביא גדי מהשוק שקנה אבינו בתרי זוזי. אימא הגישה את הגדי שלא בושל בחלב אימו על מגש הכסף שעליו גם ניתנה מדינה ליהודים. אבא דקלם את קומו תועי מדבר ורן לחש לרנה, אמרתי לך שעדיף להרחיק למדבר.
 
שיבולת. תובעת את עלבונם של שירי האביב ופוצחת בשירת, שיבולת בשדה כרעה ברוח ובלא לקחת נשימה עוברת לניצנים נראו בארץ, עת זמיר הגיע. עת זמיר. ועכשיו "ב" ששתק כל הערב שתיקה אלטיסטית אומר, כאילו לעצמו, "עת הזמיר" – זה ספר חשוב של חיים באר ושעת הזמיר התקבע כמושג שמיוחס לפעמי משיח. אריה! היא ממהרת לפנות אל בן זוגה, תעשה משהו למען השם, לפני שהוא יישא דרשה אין סופית על רעיון המשיחיות ויפגין לפנינו את כל הספרים שבלע אי פעם ועכשיו יקיא אותם עלינו. יותר-עדיף ששיבולת תמשיך עם שירי האביב שלה. פרחה, סנט בה "ב", מדברת יותר עדיף ועוד מעט תהיה בסבבה וחבל על הזמן ומדהים ותן להם בראש.
 
סבא מכה על השולחן בכף ידו ושואג, חסל חסל. וכולם ביחד הגיבו מיד בשירת, חסל סדר פסח כהלכתו. פקקים במחלף ההלכה, מדווח דוד שמעון שהתגנב לטלוויזיה מיד אחרי שחיסל שלוש קערות לפתן. על מיפתן הדלת עמד הזכור לטוב עטור זקן לבן. הוא חשב לעצמו, על הבית הזה אני פוסח. אם אכנס הם עוד עלולים לשפוך גם עלי את חמתם.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה