zofim.org.il
  
 


 
שבט רשפים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט רשפים » ארכיון הכתבות » כתבה: כצפ"ת 2004

תמונת מגזין כצפ"ת 2004 פורסם על ידי אייל בראל
בתאריך 9/10/2004
בכתבה זו צפו 1141 גולשים

יום ראשון. 4:30 לפנות בוקר. אחת אחרי השנייה דמויותיהן של חברי שכב"ג רשפים מופיעות ברחבי השבט. חלקן אחרי שינה קצרה של שעה או שעתיים, חלקן אף לא ישנו בכלל, וברי המזל מביניהן זכו לשינה ארוכה עוד משעות הערב המוקדמות. התארגנות קצרה של הציוד השבטי והאישי על האוטובוסים, ויוצאים לדרך.

ההרכב הוא חלקי אמנם, מה שהעיב מעט על ההתרגשות של היציאה לטיול, אך במהרה נשכח מלבם של אותם אלו אשר זכו לצאת לטיול, ואת מקומם מילאה התרגשות לקראת הצפוי להם בימים הקרובים.

לאחר נסיעה אשר שימשה בעיקר להשלמות שינה, עם עצירה קצרה בדרך, הגענו אל המסלול המיועד- יהודיה עליון. תודות להתארגנות המהירה וההגעה המוקדמת, עלה בידינו אף להיכנס למסלול ראשונים, וכך נחסכו מאיתנו שעות של תורים.

תחילת המסלול, ההליכה בשדות והכביש הראשי אותו חצינו בתחילתו ובסופו של המסלול, לא גילו אף חצי מהדברים שנכונו לנו במסלול, אך חשפו אותנו לנוף היפהפה של הגולן, הרכסים, והאוויר הטוב.

לאחר הירידה אל הנחל, והליכה של זמן מה, הגענו לנקודת המים הראשונה. ירידה של כמה מטרים בסולם, ואנחנו למטה במים הקפואים. הציוד, כמובן, בחר בדרך הארוכה יותר והועבר על פני סירת גומי אל הצד השני, לשם הגיע ברטיבות חלקית בלבד. אחדים מאיתנו מצאו את הטבילה במים כמטרד מקפיא, בעוד האחרים מצאו זאת כנעים ומרענן, אבל מה שבטוח, כולם נהנו. לאחר מקטע המתנה נוסף, וירידה נוספת אל המים, עצרנו קצת כדי לנוח ולהתייבש בשמש, וחזרנו להליכה יבשה.

בסופו של המסלול ציפתה לנו עלייה ארוכה ומייגעת, לאחדים קשה, לאחרים פחות. לאחר המסלול המהנה, ויש היאמרו מאתגר, חזרנו אל האוטובוסים שהובילו אותנו אל מקום הלינה בפארק הירדן.

עם ההגעה לפארק הירדן, החלו ההכנות לארוחת הערב, שהייתה מצוינת, כמיטב המסורת בטיולי הכצפ"ת.

לאחר הארוחה והניקיון, התכנסו חברי השכב"ג לישיבה על אירועי המחר, ולאחר מכן עברו פעולה מצוינת, שהועברה על-ידי וועדת הערבים. אחרי הפעולה, היו שחשיבות המקלחת הייתה אצלם עליונה, והם בחרו לעשות את המאמצים, על אף העייפות והתורים, ולהתקלח. אחרים העדיפו ללכת לישון ולהשאיר זאת ליום המחרת, בו ידעו שהם הולכים להתרטב שוב כהוגן.

וכך עבר לו הלילה בשינה, ובוקר היום השני העיר אותנו מהחלומות המתוקים, לקולות הפארק. היו שהתפלאו להתעורר כשמסביבם עצים, ולקח להם מספר שניות להזכר היכן הם נמצאים, ומה עבר עליהם ביום שלפני, כל זאת בחיוך.

את ארוחת הבוקר כולם טרפו, ביחד עם הכנת הסנדוויצ'ים ליום הקרב, כולם העמיסו וסידרו את הדברים, ומשם יצאנו בהליכה רגלית עם שיר בלב אל עבר הקייאקים, ששכנו מספר מטרים ממקום הלינה.

הקייאקים היו כמובן חוויה גדולה לכולם, כאשר קבוצות קבוצות של קייאקיסטים שטו בנהר בשירה חזקה, השפריצו מים לכל עבר, וגם ידעו להילחם עם סירות אחרות כשצריך. את מסלול הקייאקים שהיה מהנה מאוד, ומלא באקשן (לאו דווקא בשל הזרימה בנחל), סיימו קבוצות השבט כאשר התאספו ביחד מטרים ספורים מסיום המסלול, וכל הסירות פרצו בשירה ומוראל חזק לשבט רשפים, שהפחיד את כל הסירות שעברו באזור. לחלקינו הייתה זו הפעם האחרונה שבה נעשה קייאקים במסגרת פעילות שבטית (אלא אם כן מישהו עוד רוצה לארגן), והיה זה רגע מרגש וסימלי, עקב המסורת השבטית לקייאקים בסמינרים, וטיולי הכצפ"ת.

לאחר סיום הקייאקים, החזירו הקבוצות את הציוד והמשוטים (חלקם עם פי שניים משיצאו), ועלו על האוטובוסים שהובילו אל מסלול המים- המג'רסה.

את המסלול, שכולו הליכה במים, עברו כולם בליווי השפרצות, שירים ומלחמות מים. לאחר המסלול הקצר, יצאנו כולנו ספוגים במים, אל עבר האוטובוסים, שהובילו אותנו בחזרה אל פארק הירדן.

יש לציין לטובה את וועדת הצ'ופרים, שדאגה להנעים את זמנינו עם כל מיני צ'ופרים טעימים מפעם לפעם.

בפארק, לאחר זמן חופשי שנוצל אצל חלקינו למנוחה, מקלחת והתארגנות, בעוד אצל אחרים למשחקי קלפים ושיחות חולין, הייתה הפעולה שגולת הכותרת שלה הייתה ההתערבות בין הבנים לבנות.

 

אחרי הפעולה, בה ניצחו הבנות כצפוי, החלו ההכנות לארוחת הערב הגדולה, שהפעם כללה מבישולי המנגל של הבנים, ובעיקר מאור, שהפליא בביצועים פירוטכניים.

את הארוחה, אכלו כולם ביחד במעגל, מלבד יעל ברנס, שנחתכה ביד במהלך הבישול, ולוותה על-ידי מספר שכב"גיסטים לקבלת טיפול, אך חזרה אלינו במהרה בריאה ושלמה (כמעט), ובמצב רוח טוב.

לאחר הארוחה, הבנים עבדו על הריקוד שלא בוצע באופן רשמי (אך בוצע כ- 5 פעמים באופן לא רשמי), ואחרים התארגנו למסיבה.

גם במסיבה שהייתה מאוד צפופה, אך מהנה, היו רבים שרקדו ונהנו, בעוד שאחרים העדיפו לשבת בצד או לנצל את הזמן לשינה. לאחר המסיבה הלכו כולם לישון בציפייה לקראת היום האחרון.

היום האחרון החל שוב בארוחת בוקר, ולאחריה שיכשוך במעיינות שהיו בקרב מקום. לאחר שחלקינו השתכשך במים, ושכל הבגדים הרטובים הוחלפו, יצאנו ברגל אל עבר הג'יפים שחיכו לנו בקרבת מקום ולקחו אותנו לטיול חוויתי, עם קפיצות, טלטלות, והרבה השפרצות של מים.

 

גם הג'יפים עברו (ג'יפים אחרון!) וחלפו, וכולנו הגענו אל התחנה האחרונה במסלולינו. התחנה הזו, הייתה אזור של נחל בקירבת הכינרת, אותו היה עלינו לנקות, בהתנדבות, מעשרות ליטרים של פסולת שהיו שם באזור. אין ספק שהמקום היה נראה מאוד מאוד מלוכלך, אך כעבור כ- 45 דקות של תחרות נועזת בין קבוצות של 3 שכב"גיסטים בכל אחת, המקום נראה נקי להפליא. הקבוצות הזוכות זכו במגוון פרסים, כגון כרטיסים ללונה פארק, ויומנים הנהגתיים, וכולם חזרו אל האוטובוסים עייפים, מלוכלכים, אך שבעי רצון מהעבודה החשובה אותה ביצעו, לקראת הנסיעה הארוכה הביתה.

 

גם את הנסיעה הזו בילו חלקינו בשינה, בעוד אחרים מנצלים אותה לדיבורים ושירה, כאשר חלקינו יודעים שזהו טיול הכצפ"ת האחרון בו נהייה. לאחר עצירה קלה, המשכנו בנסיעה, בעוד קבוצה מצומצמת החליטה שהיא לא מפסיקה למחוא כפיים עד הרצליה. רעיון שהחל כהלצה משעשעת, החל לרקום עור וגידים ככל שהזמן עבר, ואותם ארבעה-חמישה, המשיכו למחוא כפיים. בסיכום אותם אלו שהחזיקו מעמד, מחאו כפיים כ- שעה ועשרים דקות, מיוקנעם ועד הרצליה, אז כל הכבוד על כוח-הרצון!

וכך, עייפים וכאובי גפיים, אך מאוד מאוד מאוד מרוצים, סיימנו את טיול הכצפ"ת 2004!!! אלו שיזכו לטייל גם שנה הבאה, ידעו כבר ודאי, אם לא ידעו זאת עד עכשיו, שיש להם למה לחכות!

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה